משנה: מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם אִם לֹא תָבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי שֶׁיֶּשׁ לִי בְיַד פְּלוֹנִי נֶזֶק וַחֲצִי נֶזֶק תַשְׁלוּמֵי כֶפֶל תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה שֶׁאָנַס אִישׁ פְּלוֹנִי וּפִתָּה אֶת בִּתִּי וְשֶׁהִכַּנִי בְנִי וְשֶׁחָבַל בִּי חֲבֵרִי וְשֶׁהִדְלִיק אֶת גְּדִישִׁי בְיוֹם הַכִּפּוּרִים הֲרֵי אֵילּוּ חַייָבִין׃ הלכה: מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם כול׳. תַּנֵּי. רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי אוֹמֵר. מַה תַלְמוּד לוֹמַר וְה֣וּא עֵ֔ד א֥וֹ רָאָ֖ה א֣וֹ יָדָ֑ע וגו׳. לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בְעֵדוּת שֶׁאֶיפְשָׁר לְהִתְקַייֵם בִּידִיעָה וְשֶׁלֹּא בִרְאִייָה. בִּרְאִייָה וְשֶׁלֹּא בִידִיעָה. בִּידִיעָה שֶׁלֹּא בִרְאִייָה בְמָמוֹן הֵיךְ עֲבִידָה. תֵּן לִי מָאתַיִם זוז שֶׁיֵּשׁ לִי בְיָדָךְ. אֵין לָךְ בְּיָדִי. וְלֹא הוֹדִיתָה לִי בִּפְנִי פְלוֹנִי וּפְלוֹנִי. יֹאמְרוּ וַאֲנִי נוֹתֵן. זוֹ הִיא יְדִיעָה שֶׁאֵין עִמָּהּ רְאִייָה. אֲתוֹן וְאָֽמְרוֹן. אִין דְּאוֹדֵי לֵיהּ וְאִין דִּגְזָלֵיהּ לֵית אֲנָן יָֽדְעִין. וְאִין דְּאוֹזְפֵיהּ לֵי נָן יָֽדְעִין. בִּרְאִייָה בְלֹא בִידִיעָה בְמָמוֹן הֵיךְ עֲבִידָה. תֵּן לִי מָאתַיִם זוז שֶׁיֵּשׁ לִי בְיָדָךְ. אֵין לָךְ בְּיָדִי. וְלֹא מָנִיתִי לָךְ בְּמוֹשָׁב פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי. יֹאמְרוּ וַאֲנִי נוֹתֵן. זוֹ הִיא רְאִייָה שֶׁאֵין עִמָּהּ יְדִיעָה. אֲתוֹן וְאָֽמְרִין. אִין מָנָה וְאִין דִּגְזָלֵיהּ לֵי נָן יָֽדְעִין. וְאִין מִישְׁאַל לֵיהּ לֵי נָן יָֽדְעִין. תֵּן לִי קְנָס בִּתִּי שֶׁהוּא בְיָדָךְ. וְהוּא אוֹמֵר. לֹא נִתְחַײַבְתִּי קְנָס מִיָּמַײ. וְהָעֵדִים מֵעִידִין שֶׁנִּתְחַייָב קְנָס. וְלֵי נָן יָֽדְעִין אִין קְנָס בְּרַתֵּיהּ אִין קְנָס אִיתָא אוֹחֲרִי. אָנַסְתָּה וּפִיתִיתָה אֶת בִּתִּי. וְהוּא אוֹמֵר. לֹא אָנַסְתִּי וּפִיתִיתִי אִשָּׁה מִיָּמַײ. וְעֵדִים מֵעִידִין שֶׁאָנַס אִשָּׁה. וְלֵי נָן יָֽדְעִין אִין בְּרַתֵּיהּ הֲוָה אִין אִיתָא חוֹרִי. הָרַגְתָּ שׁוֹרִי קִיצַּצְתָּה נְטִיעוּתַײ. וְהוּא אוֹמֵר. אֵינִי יוֹדֵעַ. חַייָב. אַתָּה אָמַרְתָּ לִי לַהֲרוֹג וְלַקּוּץ. הוֹלְכִין אַחַר רוֹב נְטִיעוֹת. מָה הוּא. הוֹלְכִין אַחַר רוֹב נְטִיעוֹת. אָמַר רִבִּי חַגַּיי אִין הֲוָה תוֹרֵיהּ נַגְחָן הוּא מַר לֵיהּ. אִם הָיוּ נְטִיעוֹתָיו בְּטֵילוֹת הוּא מַר לֵיהּ. אָמַר רִבִּי יוּדָן. אִין אוֹמֵר בְּמָמוֹן. מֵאַחַר דּוּ יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. אַתָּה אָמַרְתָּ לִי לַהֲרוֹג וְלַקּוּץ. אַף עַל גַּו דּוּ אֲמַר לֵיהּ. לֹא הָרַגְתִּי וְלֹא קָצַצְתִּי. פָּטוּר.
דִּינָא הוּא דְּאָתוּ בְּנֵי רְאוּבֵן וְאָמְרִי לֵיהּ לְשִׁמְעוֹן: אֲנַן, מִטַּלְטְלֵי שְׁבַק אֲבוּן גַּבָּךְ, וּמִטַּלְטְלֵי דְיַתְמֵי לְבַעַל חוֹב לָא מִשְׁתַּעְבְּדִי.וְאָמַר רָבָא: אִי פִּיקֵּחַ שִׁמְעוֹן — מַגְבֵּי לְהוּ אַרְעָא, וַהֲדַר גָּבֵי לַהּ מִינַּיְיהוּ. דְּאָמַר רַב נַחְמָן: יְתוֹמִים שֶׁגָּבוּ קַרְקַע בְּחוֹבַת אֲבִיהֶם — בַּעַל חוֹב חוֹזֵר וְגוֹבֶה אוֹתָהּ מֵהֶן.אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא ״לְמַפְרֵעַ הוּא גּוֹבֶה״, אַמְּטוּ לְהָכִי חוֹזֵר וְגוֹבֶה אוֹתָהּ מֵהֶן — דִּכְמַאן דְּגָבוּ מֵחַיִּים דַּאֲבוּהוֹן דָּמֵי. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ ״מִכָּאן וּלְהַבָּא הוּא גּוֹבֶה״, אַמַּאי חוֹזֵר וְגוֹבֶה אוֹתָהּ מֵהֶן? הָא הָוֵי כְּמַאן דִּזְבֵין יַתְמֵי נִכְסֵי דָּמֵי, וְאִילּוּ קָנֵי יַתְמֵי נִכְסֵי, מִי קָא מִשְׁתַּעְבְּדִי לְבַעַל חוֹב?תלמוד בבלי פסחים דף לא עמוד א
גַּם־הִ֗יא לַגֹּלָה֙ הָלְכָ֣ה בַשֶּׁ֔בִי גַּ֧ם עֹלָלֶ֛יהָ יְרֻטְּשׁ֖וּ בְּרֹ֣אשׁ כׇּל־חוּצ֑וֹת וְעַל־נִכְבַּדֶּ֙יהָ֙ יַדּ֣וּ גוֹרָ֔ל וְכׇל־גְּדוֹלֶ֖יהָ רֻתְּק֥וּ בַזִּקִּֽים׃גַּם־אַ֣תְּ תִּשְׁכְּרִ֔י תְּהִ֖י נַעֲלָמָ֑ה גַּם־אַ֛תְּ תְּבַקְשִׁ֥י מָע֖וֹז מֵאוֹיֵֽב׃כׇּ֨ל־מִבְצָרַ֔יִךְ תְּאֵנִ֖ים עִם־בִּכּוּרִ֑ים אִם־יִנּ֕וֹעוּ וְנָפְל֖וּ עַל־פִּ֥י אוֹכֵֽל׃מקרא נחום פרק ג פסוק יג