משנה: בְּכָל־יוֹם הָיָה חוֹתֶה בְּשֶׁל כֶּסֶף וּמְעָרֶה לְתוֹךְ שֶׁל זָהָב וְהַיּוֹם חוֹתֶה בְשֶׁל זָהָב וּבָהּ הָיָה מַכְנִיס. בְּכָל־יוֹם חוֹתֶה בְשֶׁל אַרְבַּעַת קַבִּין וּמְעָרֶה בְתוֹךְ שֶׁל שְׁלשֶׁת קַבִּין וְהַיּוֹם חוֹתֶה בְשֶׁל שְׁלשֶׁת קַבִּין וּבָהּ הָיָה מַכְנִיס. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בְּכָל־יוֹם חוֹתֶה בְשֶׁל סְאָה וּמְעָרֶה בְתוֹךְ שְׁלשֶׁת קַבִּין וְהַיּוֹם חוֹתֶה בִשְׁלשֶׁת קַבִּין וּבָהּ הָיָה מַכְנִיס. בְּכָל־יוֹם הָֽיְתָה כְבֵידָה וְהַיּוֹם קַלָּה. בְּכָל־יוֹם הָֽיְתָה יָדָהּ קְצָרָה וְהַיּוֹם אֲרוּכָּה. בְּכָל־יוֹם הָיָה זְהָבָהּ יָרוֹק וְהַיּוֹם אָדֹם דִּבְרֵי רַבִּי מְנַחֵם. הלכה: כַּיי דְתַנִּינָן תַּמָּן. נִתְפַּזֵּר מִמֶּנָּה כְּקַב גֶּחָלִים הָיָה מְכַבְּדָן לָאַמָּה. וּבַשַּׁבָּת כוֹפִין עָלָיו (פְסֻקְתֵּר) [פְסֻכְתֵּר]. בְּכָל־יוֹם הָֽיְתָה כְבֵידָה וְהַיּוֹם קַלָּה. שֶׁלֹּא לְיַגְּעוֹ. בְּכָל־יוֹם הָֽיְתָה יָדָהּ קְצָרָה וְהַיּוֹם אֲרוּכָּה. שֶׁלֹּא לְײַגְּעוֹ. בְּכָל־יוֹם לֹא הָיָה בָהּ אַמָּה גְמוּדָה. וְהַיּוֹם הָיָה בָהּ אַמָּה וּמֶחֱצָה. כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הַזְּרוֹעַ מִסַיּיַּעַת. בְּכָל־יוֹם לֹא הָיָה בָהּ נַרְתִּיק. וְהַיּוֹם הָיָה בָהּ נַרְתִּיק. כְּדֵי שֶׁלֹּא תִכָּבֶה. וְאֵינוֹ חוֹצֵץ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. קוֹבְעוֹ בְמַסְמֵר. שִׁבְעָה זְהָבִים הֵן. זָהָב טוֹב. זָהָב טָהוֹר. זָהָב סָגוּר. זָהָב מוּפַז. זָהָב מְזוקָּק. זָהָב שָּׂחוּט. זָהָב פַּרְוַיִים. זָהָב טוֹב. כְּמַשְׁמָעוֹ. [ וּֽזֲהַ֛ב הָאָ֥רֶץ הַהִ֖וא ט֑וֹב.] אָמַר רִבִּי יִצְחָק. טוֹבוֹי דִי בְבֵייתֵיהּ. טוֹבוֹי דוּ בִלְווִייָתֵיהּ. זָהָב טָהוֹר. שֶׁמַכְנִיסִין אוֹתוֹ לָאוֹר וְאֵינוֹ חָסֵר כְּלוּם. (וְהָא תַנֵּי) [וְאַתְייָא כִּדְתַנֵּי]. מַעֲשֶׂה בִמְנוֹרַת זָהָב שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בַמִּדְבָּר וְהָֽיְתָה יְתֵירָה דֵינָר זָהָב. וְהִכְנִיסוּהָ לַכּוּר שְׁמוֹנִים פַּעַם וְלֹא חָֽסְרָה כְלוּם. וְיֵאוּת. עַד שֶׁלֹּא יְקוּם עַל בְּרָרֵיהּ הוּא חָסֵר סַגִּין. מִן דּוּ קַייָם בְּרָרֵיהּ לֹא חָסֵר כְּלוּם. זָהָב סָגוּר. שֶׁהָיָה מַכְסִיף כְּעַד כָּל־הַזְּהָבִים שֶׁהָיוּ שָׁם. אָמַר רִבִּי שְׂמוּאֵל בַּר רַבּ יִצְחָק. כְּתוּב וְשִׁבְעַ֨ת אֲלָפִ֤ים כִּכַּר־כֶּ֨סֶף֙ מְזוּקָּק לָט֖וּחַ קִיר֥וֹת הַבָּיִת. וְאֶת־כָּל־הַבַּ֛יִת צִפָּ֥ה זָהָ֖ב. וְאַתְּ אָמַר אָכֵן. אֶלָּא שֶׁהָיָה מַכְסִיף בְּעַד כָּל־הַזְּהָבִים שֶׁהָיוּ שָׁם. זָהָב מוּפַז. רִבִּי פַּטְרוּקִי אַחֲוָה דְרִבִּי דְּרוֹסָא בְּשֵׁם רִבִּי בָּא בַּר בִּינָה. דּוֹמֶה לָאֵשׁ מֻצָּתֵת בְּגָפְרִית. אָמַר רִבִּי אַבִּין. לְשֵׁם מְקוֹמוֹ הוּא נִקְרָא. וְזָהָב֙ מֵֽאוּפָ֔ז. זָהָב מְזוקָּק. שֶׁהָיוּ מְחַתְּכִין אוֹתוֹ כְזֵתִים וְטָחִים אוֹתוֹ בָצֵק וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ לְנַעֲמִיּוֹת. וְהֵן מָסַנְנוֹת אוֹתוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. שֶׁהָיוּ טוֹמְנִין אוֹתוֹ בַזֶּבֶל שֶׂבַע שָׂנִים. זָהָב שָּׂחוּט. שֶׁהָיָה נִמְשַׁךְ כְּשַׁעֲוָה. אַדְּרִייָנוּס הָיָה לוֹ מִשְׁקַל בִּיצָה. דִּוֹקְלֵטִיָּנוּס הָיָה לוֹ מִשְׁקַל דֵּינָר גּוֹרְדִּינוֹן. זָהָב פַּרְוַיִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אָדוֹם. דּוֹמֶה לְדָמוֹ שֶׁלְפָּר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. זָהָב שֶׁהוּא עוֹשֶׂה פֵירוֹת. כַֹּיי דְתַנִּינָן תַּמָּן. וְגֶפֶן שֶׁל זָהָב הָֽיְתָה עוֹמֶדֶת עַל פִּתְחוֹ שֶׁלְהֵיכָל. אָמַר רִבִּי אָחָא בַר יִצְחָק. בַּשָּׁנָה שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת בֶּית הַמִּקָדָּשׁ צָר כָּל־מִינֵי אִילָנוֹת לְתוֹכוֹ. וּבַשָּׁעָה שֶׁהָיוּ אֵילּוּ שֶׁבַּחוּץ [עוֹשִׂין פֵּירוֹת] הָיוּ אֵילּוּ שֶׁבִּפְנִים עוֹשִׂין פֵּירוֹת. הָדָא הוּא דִכְתִיב פָּרֹ֨חַ תִּפְרַ֜ח וְתָגֵ֗ל אַ֚ף גִּילַ֣ת וְרַנֵּ֔ן וגו׳. אֵימָתַי יָֽבְשׁוּ. אָמַר רִבִּי יִצְחָק חִינְנָא בַּר יִצְחָק. בְּשָׁעָה שֶׁהֶעֱמִיד מְנַשֶּׁה צֶלֶם בַּהֵיכָל יָֽבְשׁוּ. דִּכְתִיב וּפֶ֥רַח לְבָנ֖וֹן אוּמְלָל׃ מידע כלליראשי סידור תפילה אודות האתר הצהרת פרטיות מפת האתר קריאהקריאה עם מפרשים רשימות תהילים שונותחיפוש בתוכן קישורים סטטיסטיקה הָדָא אָֽמְרָה. צְרִיכִין הַכּוֹכָבִים שֶׁיְּהוּ נִרָאִין מִתּוֹכָהּ. רִבִּי לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה. בְּכוֹכְבֵי חַמָּה שָׁנוּ.תלמוד ירושלמי סוכה פרק ב הלכה ג וְרַב יוֹסֵף אָמַר: מַחֲלוֹקֶת לְכַתְּחִילָּה. אֲבָל לְבַסּוֹף דִּבְרֵי הַכֹּל רְבִיעִית. אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף לְשַׁמָּעֵיהּ: אַיְּיתִי לִי רְבִיעֵיתָא דְמַיָּא, כְּרַבִּי זַכַּאי.תָּנוּ רַבָּנַן: גְּרָף שֶׁל רְעִי וְעָבִיט שֶׁל מֵי רַגְלַיִם — אָסוּר לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע כְּנֶגְדָּן, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶן כְּלוּם. וּמֵי רַגְלַיִם עַצְמָן — עַד שֶׁיָּטִיל לְתוֹכָן מַיִם. וְכַמָּה יָטִיל לְתוֹכָן מַיִם — כׇּל שֶׁהוּא. רַבִּי זַכַּאי אוֹמֵר: רְבִיעִית. בֵּין לִפְנֵי הַמִּטָּה בֵּין לְאַחַר הַמִּטָּה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לְאַחַר הַמִּטָּה — קוֹרֵא, לִפְנֵי הַמִּטָּה — אֵינוֹ קוֹרֵא, אֲבָל מַרְחִיק הוּא אַרְבַּע אַמּוֹת וְקוֹרֵא. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אֲפִילּוּ בֵּית מֵאָה אַמָּה — לֹא יִקְרָא עַד שֶׁיּוֹצִיאֵם אוֹ שֶׁיַּנִּיחֵם תַּחַת הַמִּטָּה.אִיבַּעְיָא לְהוּ: הֵיכִי קָאָמַר, אַחַר הַמִּטָּה — קוֹרֵא מִיָּד, לִפְנֵי הַמִּטָּה — מַרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת וְקוֹרֵא, אוֹ דִילְמָא הָכִי קָאָמַר: לְאַחַר הַמִּטָּה — מַרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת וְקוֹרֵא, לִפְנֵי הַמִּטָּה — אֵינוֹ קוֹרֵא כְּלָל.תלמוד בבלי ברכות דף כה עמוד ב קודםהבא