נדרים פרק ד-ג דפי תלמוד ירושלמי

משנה: וְתוֹרֵם אֶת תְּרוּמָתוֹ וּמַעְשְׂרוֹתָיו לְדַעְתּוֹ. וּמַקְרִיב עָלָיו קִינֵּי זָבִין קִינֵּי זָבוֹת קִינֵּי יוֹלְדוֹת חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת וּמְלַמְּדוֹ מִדְרָשׁ הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת וְלֹא יְלַמְּדֶנּוּ מִקְרָא אֲבָל מְלַמֵּד הוּא אֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנוֹתָיו מִקְרָא. וְזָן אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חַייָב בִּמְזוֹנוֹתָן. וְלֹא יָזוּן אֶת בְּהֶמְתּוֹ בֵּין טְמֵיאָה וּבֵין טְהוֹרָה. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר זָן אֶת הַטְּמֵיאָה וְאֵינוֹ זָן אֶת הַטְּהוֹרָה. אָֽמְרוּ לוֹ מַה בֵּין טְמֵיאָה לַטְּהוֹרָה. אָמַר לָהֶן שֶׁהַטְּהוֹרָה נַפְשָׁהּ לַשָּׁמַיִם וְגוּפָהּ שֶׁלּוֹ וְהטְּמֵיאָה נַפְשָׁהּ וְגוּפָהּ לַשָּׁמַיִם. אָֽמְרוּ לוֹ אַף הטְּמֵיאָה נַפְשָׁהּ לַשָּׁמַיִם וְגוּפָהּ שֶׁלּוֹ שֶׁאִם יִרְצֶה הֲרֵי מוֹכְרָהּ לַגּוֹיִם אוֹ מַאֲכִילָהּ לַכְּלָבִים. הלכה: וְתוֹרֵם אֶת תְּרוּמָתוֹ כול׳. הַמְתַקֵּן פֵּירוֹתָיו שֶׁלַּחֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ טוֹבַת הֲנָייַת מַעְשְׂרוֹתָיו שֶׁל מִי. רִבִּי אַבָּהוּ אוֹמֵר. שֶׁלַּמְּתַקֵּן. רִבִּי זְעִירָא אָמַר שֶׁלַּבַּעַל הַפֵּירוֹת. רִבִּי זְעִירָא כְדַעְתֵּיהּ. דְּאָמַר רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. הִפְרִישׁ קָרְבַּן נָזִיר וְקָרְבַּן מְצוֹרָע שֶׁל חֲבֵירוֹ הַמִּתְכַּפֵּר הוּא שֶׁעוֹשֶׂה (תְרוּמָה). מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. וְתוֹרֵם תְּרוּמָתוֹ וּמַעְשְׂרוֹתָיו שֶׁלַּחֲבֵירוֹ לְדַעְתּוֹ. פָּתַר לָהּ בְּשֶׁלֹּא יְהֵא לוֹ טוֹבַת הֲנָייָה בָהֶן. כְּתִיב רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם חוּקִּים וּמִשְׁפָּטִים. מָה אֲנִי בְחִנָּם אַף אַתֶּם בְּחִינָּם. יָכוֹל מִקְרָא וְתַרְגּוּם כֵּן. תַּלְמוּד לוֹמַר חוּקִּים וּמִשְׁפָּטִים. חוּקִּים וּמִשְׁפָּטִים אַתֶּם מְלַמְּדִים בְּחִנָּם. וְאֵי אַתֶּם מְלַמְּדִין בְּחִנָּם מִקְרָא וְתַרְגּוּם. וְכֵן חָמֵיי מַתְנִייָתָא נָֽסְבִין אַגְרִיהוֹן. אָמַר רִבּי יוּדָן בֵּירִבִּי יִשְׁמָעַאל. שְׂכָר בְּטֵילָן הֵן נוֹטְלִין. אָמַר רִבִּי זְעוּרָא. מִדִּבְרֵיהֶן זָן אֶת עֲבָדָיו וְאֵינוֹ זָן אֶת עַבְדּוֹ. הֲווֹן בָּעֶיי מֵימַר. מָאן דָּמַר. הַטְּהוֹרָה נַפְשָׁהּ לַשָּׁמַיִם וְגוּפָהּ שֶׁלּוֹ. וְזוֹ הוֹאִיל וְגוֹפָהּ וְנַפְשָׁהּ לַשָּׁמַיִם זָן אֶת עַבְדּוֹ. מָאן דָּמַר. שֶׁאִם יִרְצֶה הֲרֵי מוֹכְרָהּ לַגּוֹיִם אוֹ מַאֲכִילָהּ לַכְּלָבִים. וזוֹ הוֹאִיל וְגוּפָהּ שֶׁלּוֹ וְאֵינוֹ מוֹכְרָהּ לַגּוֹיִם וְאֵינָהּ מַאֲכִילָהּ לַכְּלָבִים זָן אֶת עַבְדּוֹ. אַשְׁכָּח תַּנֵּי. זָן אֶת עַבְדּוֹ.