משנה: הַמְקַלֵּף בִּשְׂעוֹרִים מְקַלֵּף אַחַת אַחַת וְאוֹכֵל. וְאִים קִילֵּף וְנָתַן לְתוֹךְ יָדוֹ חַייָב. הַמּוֹלֵל מְלִילוֹת שֶׁל חִיטִּים מְנַפֵּיחַ עַל יָד עַל יָד וְאוֹכֵל. וְאִם נִיפַּח וְנָתַן לְתוֹךְ חֵיקוֹ חַייָב. הלכה: אָמַר רִבִּי זְעִירָא יְכִיל אֲנָא מְקַלֵּף תַּרְתֵּיי תַּרְתֵּיי. וְתַנֵּי כֵן בִּשְׂעוֹרִין שְׁנַיִם פָּטוּר שָׁלֹשׁ חַייָב. בְּחִיטִּין שָׁלֹשׁ פָּטוּר אַרְבַּע חַייָב. הוּנָא בַּר חִינְנָא וְרַב תַּחְלִיפָא בַּר אִימִּי הֲווֹן יְתִיבִין קוֹמֵי רִבִּי לָֽעְזָר. אָמַר רִבִּי יוֹנָה אִין כּוֹלְהוֹן בַּר אִימִּי הָהֵן בַּר רַב אִימִּי אִין כּוֹלְהוֹן בַּר רַב אִימִּי וַהֲוִייָן לֵיהּ עַד קִשְׁרֵי אֶצְבְעָתֵיהּ וַהֲווֹן סַבִּין מִינֵיהּ וְהָפַךְ אַפּוֹי לְכוֹתְלָא וַחֲוִי לוֹן מָלֵא שִׁיעָלוֹן. וְתַנֵּי כֵן וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְנַפֶּה לֹא בְקָנוֹן וְלֹא בְּתַמְחוּי. וּלְעִנְיַן שַׁבָּת עַד כַּגְרוֹגֶרֶת. רִבִּי חִייָה בַּר אָדָא בָּעוּן קוֹמֵי רִבִּי מָנָא הָכָא אָמַר בִּשְׂעוֹרִים שְׁתַּיִם פָּטוּר שָׁלֹשׁ חַייָב. וָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵין. אָמַר לֵיהּ שַׁנְייָא הִיא. הָכָא אַתְּ אָמַר שֶׁהוּא מַחֲזִיר אֶת הַמּוֹתָר. וְתַנֵּי כֵן בְּמַה דְבָרִים אֲמוּרִים בִּזְמָן שֶׁאֵינוֹ סָמוּךְ לַגּוֹרֶן. אֲבָל אִם הָיָה סָמוּךְ לַגּוֹרֶן אֲפִילוּ יוֹתֵר מִכֵּן מוּתָּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַחֲזִיר אֶת הַמּוֹתָר.
יָ֭דֶיהָ שִׁלְּחָ֣ה בַכִּישׁ֑וֹר וְ֝כַפֶּ֗יהָ תָּ֣מְכוּ פָֽלֶךְ׃כַּ֭פָּהּ פָּֽרְשָׂ֣ה לֶעָנִ֑י וְ֝יָדֶ֗יהָ שִׁלְּחָ֥ה לָאֶבְיֽוֹן׃לֹא־תִירָ֣א לְבֵיתָ֣הּ מִשָּׁ֑לֶג כִּ֥י כׇל־בֵּ֝יתָ֗הּ לָבֻ֥שׁ שָׁנִֽים׃מקרא משלי פרק לא פסוק כב
אָמַר רִבִּי יַנַּאי. מוּתָּר לַהֲרוֹג אֶת הַצִּרְעָה בַשַּׁבָּת. וְתַנֵּי כֵן. חֲמִשָּׁה נֶהֱרָגִין בַּשַּׁבָּת. זְבוּב הַמִּצְרִי וְצִירְעָה שֶׁבְּנִינְוֶה וְעַקְרָב שֶׁבְּהַדַּייָת וְנָחָשׁ שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכֶלֶב שׁוֹטֶה שֶׁבְּכָל־מָקוֹם. מַעֲשֶׂה שֶׁנָּפַל נָחָשׁ בַּשַּׁבָּת וְעָמַד נַפַּתִּי אֶחָד וַהֲרָגוֹ. אָמַר רִבִּי. פָּגַע בּוֹ כְיוֹצֵא בוֹ. וְלֹא מִן הַדְּבָרִים הַנֶּהֱרָגִין בַּשַּׁבָּת אִינּוּן. פָּתַר לָהּ בְּבָאִין לְהַזִּיק. תַּנֵּי. רִבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר. הָרוֹאֶה נָחָשׁ וְעַקְרָב בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת רָאוּי הָיָה שֶׁיָּמוּת בָּהֶם. אֶלָּא שֶׁרַחֲמִים שֶׁלְמָקוֹם מְרוּבִּין. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן. בַּמֶּה דְבַרִים אֲמוּרִים. בִּזְמַן שֶׁלֹּא הָֽרְגָן. אֲבָל אִם הָֽרְגָן לֹא נִרְאוּ לוֹ אֶלָּא שֶׁיְּהָֽרְגֵם. וְחֲכָמִים אוֹמְרִים. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא נִרְאוּ לוֹ אֶלָּא בִזְכוּת.כָּתוּב שִׁמְעוּ־זֹ֥את כָּל־הָֽעַמִּ֑ים הַֽ֝אֲזִ֗ינוּ כָּל־י֥שְׁבֵי חָֽלֶד: רִבִּי אָחָא אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ וְרַבָּנִן. חַד אָמַר. לָמָּה הוּא מוֹשֵׁל כָּל־בָּאֵי הָעוֹלָם בְּחוּלְדָּה. אֶלָּא לְפִי שֶׁכָּל־מַה שֶׁיֵּשׁ בַּיַּבָּשָׁה יֵשׁ בַּיָּם. הַרְבֶּה מִינִים בַּיָּם מַה שֶׁאֵין בַּיַּבָּשָׁה וְאֵין חוּלְדָּה בַּיָּם. וְחוֹרָנָה אָמַר. לָמָּה הוּא מוֹשֵׁל כָּל־בָּאֵי הָעוֹלָם בְּחוּלְדָה. אֶלָּא מָה הַחוּלְדָּה הַזֹּאת גּוֹרֶרֶת וּמַנַּחַת וְאֵינָהּ יוֹדַעַת לְמִי הִיא מַנַּחַת. כָּךְ הֵן כָּל־בָּאֵי הָעוֹלָם. גוֹרְרִין וּמַנִּיחִין גוֹרְרִין וּמַנִּיחִין וְאֵינָן יוֹדְעִין לְמִי הֵן מַנִּיחִין. יִ֝צְבֹּ֗ר וְֽלֹא־יֵדַ֥ע מִי־אוֹסְפָם׃חַיָּה וָעוֹף שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ הַצָּדָן פָּטוּר וְהַחוֹבֵל בָּהֶן חַייָב: לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא שֶׁבִּרְשׁוּת אָדָם. הָא אִם אֵינָן בִּרְשׁוּת אָדָם חַייָב. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. הָדָא אָֽמְרָה. שׁוֹר שֶׁמָּרַד הַצָּדוֹ בַשַּׁבָּת חַייָב. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין בְּשֵׁם רַב אֲבִדָן. עוֹר עוֹף מוֹתָּר לִכְתוֹב עָלָיו מְזוּזָּה.תלמוד ירושלמי שבת פרק יד הלכה א