משנה: רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֵין אָדָם צָרִיךְ לִקְרוֹת שֵׁם עַל מַעֲשֵׂר עָנִי שֶׁל דְּמַאי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים קוֹרֵא שֵׁם וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ. מִי שֶׁקָּרָא שֵׁם לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי וּלְמַעֲשֵׂר עָנִי שֶׁל וַדַּאי לֹא יִטְּלֵם בַּשַּׁבָּת וְאִם הָיָה כֹהֵן אוֹ עָנִי לִמּוּדִים לוֹכַל מִמֶּנּוּ אֶצְלוֹ יָבוֹאוּ וְיֹּאכְלוּ וּבִלְבַד שֶׁיּוֹדִיעֵם. הלכה: רִבִּי בָּא בַּר הוּנָא בְשֵׁם רַב הָאוֹכֵל פֵּירוֹתָיו טְבוּלִין לְמַעֲשֵׂר עָנִי חַייָב מִיתָה. מַה טַעַם דְּרִבִּי לִיעֶזֶר מִכֵּיוָן שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהוּא בַּעֲווֹן מִיתָה מַפְרִישׁ. מַה טַעַם דְּרַבָּנָן בְּלֹא כָךְ קוֹרֵא שֵׁם וְאֵינָן צְרִיךְ לְהַפְרִישׁ. תַּנִּי הַנֶּאֱמָן רָאוּ אוֹתוֹ מַפְרִישׁ שֵׁנִי. תַּנִּי לַשֵּׁנִי נֶאֱמָָן לָרִאשׁוֹן דִּבְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים הַנֶּאֱמָן לָרִאשׁוֹן נֶאֱמָן לַשֵּׁנִי. הַנֶּאֱמָן לַשֵּׁנִי אֵינוֹ נֶאֱמָן לָרִאשׁוֹן. מַה טַעַם דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ חָשׁוּד לְהַקְדִּים אוֹ מִשּׁוּם שֶׁהִפְרִישׁ שֵׁנִי חֲזָקָה שֶׁהִפְרִישׁ רִאשׁוֹן. וְהָתַנֵּינָן רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר אֵין אָדָם צָרִיךְ לִקְרוֹת שֵׁם לְמַעֲשֵׂר עָנִי שֶׁל דְּמַאי. הָא שֵׁנִי צָרִיךְ מַה אִם שֵׁנִי שֶׁאֵין לְרַבּוֹ טוֹבַת הֲנָייָה צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ. רִאשׁוֹן שֶׁיֵּשׁ לְרַבּוֹ טוֹבַת הֲנָייָה לֹא כָל־שֶׁכֵּן. הוֹצִיא לָהֶן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ אָמַר לָהֶן פָּדוּי הוּא נֶאֱמָן. פְּדוּ לוֹ וּפְדוּ לָכֶם אֵינוֹ נֶאֱמָן. מַתְנִיתָא דְּרִבִּי לִיעֶזֶר דְּרִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר הַנֶּאֱמָן עַל הַשֵּׁנִי נֶאֱמָן עַל הָרִאשׁוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא עָשׂוּ אוֹתוֹ כְתוֹסֶפֶת הַבִּיכּוּרִים מַה תּוֹסֶפֶת הַבִּיכּוּרִים נֶאֱכֶלֶת בְּטָהֳרָה וּפְטוּרָה מִן הַדְּמַאי אַף זֶה נֶאֱכֶלֶת מִשּׁוּם שֵׁנִי וּפָטוּר מָשׁוּם רִאשׁוֹן. אָתָא רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי אִיסִּי דְּרִבִּי לִיעֶזֶר הִיא. כֵּנִי מַתְנִיתָא לֹא יִתְּנֵם בְּשַׁבָּת דְּתַנֵּינָן תַּמָּן בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין מוֹלִיכִין חַלָּה וּמַתָּנוֹת לַכֹּהֵן בְּיוֹם טוֹב בֵּין שֶׁהוּרְמוּ מֵאֶמֶשׁ בֵּין שֶׁהוּרְמוּ מֵהַיּוֹם וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. הָדָא יַלְּפָא מִן הַהִיא וְהַהִיא יַלְּפָא מִן הָדָא. הָדָא יַלְּפָא מִן הַהִיא הִיא יוֹם טוֹב הִיא שַׁבָּת. וְהַהִיא יַלְּפָא מִן הָדָא בְּלִימּוּדִין אֲבָל בִּשֶׁאֵין לִימּוּדִין לָא סְלַק עָל בַּר נַשׁ מֵיכוּל פִּיסָּתֵיהּ בְּבֵיתֵיהּ דְּחַבְרֵיהּ. תַּנִּי לֹא יְסָרֵב אָדָם בַּחֲבֵירוֹ לְאָֽרְחוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה. וְלֹא יַרְבֶּה לוֹ בְתַקְרוֹבֶת בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל. מַהוּ בְתַקְרוֹבֶת יְדַע דְּהַהוּא רָחֵיץ וְהָא מַטְרַח עֲלוֹי. וּבִירוּשָׁלַם הֲוָה מַפִּיךְ פִּילְכֵּיהּ דִּשְׂמָלָא לִימִינָא. תַּנִּי אֵין מוֹלִיכִין לְבֵית הָאֵבֶל בִּכְלֵי זְכוּכִית צְבוּעָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא טוֹעֲנוֹ טַעֲנַת חִנָּם. תַּנִּי עִר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גּוֹיִם וְיִשְׂרָאֵל הַגַּבָּאִים גּוֹבִין מִשֶּׁל יִשְׂרָאֵל וּמִשֵּׁל גּוֹיִים וּמְפָֽרְנְסִין עֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל וַעֲנִיָּי גּוֹיִם וּמְבַקְּרִין חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל וְחוֹלֵי גוֹיִם וְקוֹבְרִין מֵתֵי יִשְׂרָאֵל וּמֵתֵי גּוֹיִם. וּמְנַחֲמִין אֲבֵילֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲבֵילֵי גּוֹיִם. וּמַכְנִיסִין כְּלֵי גּוֹיִם וּכְלֵי יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם. גִּירְדָּאֵי שָׁאֲלוּן לְרִבִּי אִימִּי יוֹם מִשְׁתֶּה שֶׁל גּוֹיִם מַהוּ. סְבַר מִשְׁרֵי לוֹן מִן הָכָא מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם. אָמַר לוֹן רִבִּי בָּא וְהָתַנִּי רִבִּי חִייָא יוֹם מִשְׁתֶּה שֶׁל גּוֹיִם אָסוּר. אָמַר רִבִּי אִימִּי אִילוּלֵי רִבִּי בָּא הָיָה לָנוּ לְהַתִּיר עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶן וּבָרוּךְ שֶׁרִיחֵקָנוּ מֵיהֶם.
וְעַתָּה֙ כִּ֣י אׇמְנָ֔ם כִּ֥י (אם) גֹאֵ֖ל אָנֹ֑כִי וְגַ֛ם יֵ֥שׁ גֹּאֵ֖ל קָר֥וֹב מִמֶּֽנִּי׃לִ֣ינִי ׀ הַלַּ֗יְלָה וְהָיָ֤ה בַבֹּ֙קֶר֙ אִם־יִגְאָלֵ֥ךְ טוֹב֙ יִגְאָ֔ל וְאִם־לֹ֨א יַחְפֹּ֧ץ לְגׇאֳלֵ֛ךְ וּגְאַלְתִּ֥יךְ אָנֹ֖כִי חַי־יְהֹוָ֑ה שִׁכְבִ֖י עַד־הַבֹּֽקֶר׃וַתִּשְׁכַּ֤ב מַרְגְּלוֹתָו֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וַתָּ֕קׇם (בטרום) [בְּטֶ֛רֶם] יַכִּ֥יר אִ֖ישׁ אֶת־רֵעֵ֑הוּ וַיֹּ֙אמֶר֙ אַל־יִוָּדַ֔ע כִּי־בָ֥אָה הָאִשָּׁ֖ה הַגֹּֽרֶן׃מקרא רות פרק ג פסוק טו
עושין תמורה באחרים. עושין תמורה זה בזה. עושין תמורה אחד בשנים ושנים באחד אחד במאה ומאה באחד רש"א אין עושין תמורה אלא א' בא' שנא' (ויקרא כ״ז:י׳) בהמה בבהמה <אמרתי> ולא בהמות בבהמה אמרו לו כשם שהבהמה יחידה קרויה בהמה כך בהמות הרבה קרויות בהמה שנא' (יונה ד) ובהמה רבה.אמר רגלה של זו עולה אין כולה עולה אלא אותה הרגל בלבד מה יעשה לה תמכר לחייבי עולות חוץ מרגלה ודמיה חולין דברי ר' מאיר. רבי יהודה ור' יוסי ורבי שמעון אומרים אין כולה עולה. אמר רבי נראין דברי ר' יהודה בדבר שאין הנשמה תלויה בו ודברי רבי יוסי ורבי שמעון בדבר שהנשמה תלויה בו. רבי יוסי אומר עושין תמורה שלימין באברים עושין תמורה ברובע ונרבע ונרבע במוקצה ובנעבד באתנן ובמחיר וכלאים ובטרפה וביוצא דופן ר' אליעזר אומר הכלאים והטרפה ויוצא דופן וטומטום ואנדרוגינוס לא קדושין ולא מקדישין.המקדיש בעל מום למזבח עובר בחמשה לאוין בל תקדיש בל תשחט בל תזרוק את הדם ובל תקטיר חלבו ובל תקטיר מקצתו שנאמר (ויקרא כ״ב:כ״א) תמים יהיה לרצון כל מום וגו' רבי יוסי בר' יהודה אומר אף משום בל תקבל את דמו. הקדישו ולא שחטו אינו חייב אלא אחת הקדישו ושחטו וזרק את דמו חייב על כל אחת ואחת המקדיש רובע ונרבע מוקצה ונעבד אתנן ומחיר שרוע וקלוט עובר משום שמות הללו והרי הן כבעלי מומין שקדם הקדשם את מומם ואין יוצאין לחולין אלא על מום קבוע בלבד. המקדיש תמימים לבדק הבית חייב בעשה ולא תעשה דברי ר' יהודה וחכמים אומרים אין חייב אלא משם אחד בלבד. המקדיש תמימים לבדק הבית. אין פודין אותו אלא למזבח בלבד. המקדיש בעל מום למזבח. רצה לפדותו להקדש בדק הבית הרשות בידו. הולד אין עושה תמורה ואין צריך לומר ולד הולד ר' יהודה אומר הולד עושה תמורה הצבור אין עושה תמורה בהמת צבור אין עושין תמורה השותפין אין עושין תמורה ובהמת השותפין אין עושין תמורה. בהמה שחציה קודש וחציה חול לא עושה ולא נעשית ולא הזבח הבא מחמת תמורה עושה תמורה.תוספתא תמורה פרק א תוס ז