משנה: הַמֵּבִיא כַדֵּי יַיִן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם לֹא יְבִיאֵם בַּסַּל וּבַקּוּפָּה אֲבָל מֵבִיא הוּא עַל כְּתֵפוֹ לְפָנָיו. הַמּוֹלִיךְ אֶת הַתֶּבֶן לֹא יַפְשִׁיל אֶת הַקּוּפָּה לַאֲחוֹרָיו אֲבָל נוֹטְלָהּ בְיָדוֹ. מַתְחִילִין בַּעֲרֵימַת הַתֶּבֶן אֲבָל לֹא בְעֵצִים שֶׁבַּמּוּקְצֶה: הלכה: הַמֵּבִיא כַדֵּי יַיִן כול׳. אָמַר רִבִּי חָנִין בַּר לֵוִי. מַתְנִיתָה בְּאִילֵּין קוֹרְפְדַייָא דַקִּיקָתָה. דְּמִיטְעַנָּן תַּרְתֵּיי תְּלָת בְּגַו יָדָא. הָֽיְתָה אַחַת גְּדוֹלָה. לְפָנָיו כָּךְ הִיא דַרְכּוֹ. לְאַחֲרָיו כָּךְ הִיא דַרְכּוֹ. הִיךְ מַה דְאַתְּ אָמַר. מְבִיאָהּ עַל גַּב עוֹרָהּ. וְדִכְווָתָהּ. מְבִיאָהּ עַל גַּב קַנְקַנָּהּ. כְּמַה דְאַתְּ אָמַר. מְבִיאָהּ אֵיבָים אֵיבָרִים. וְדִכְווָתָהּ. מְבִיאָהּ צְלוּחִיּוֹת צְלוּחִיּוֹת. רִבִּי יוּדָן בָּעֵי. מָהוּ לְהוֹצִיא תֶבֶן מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים. וְלֹא מַתְנִיתָה הִיא. הַמּוֹלִיךְ אֶת הַתֶּבֶן לֹא יַפְשִׁיל אֶת הַקּוּפָּה לַאֲחוֹרָיו. מַתְנִיתָה כְמָאן דְּאָמַר. לְכָל־נֶ֔פֶשׁ. אַף נַפְשׁוֹת בְּהֵמָה בִּכְלָל. מַה צְרִיכָה לֵיהּ. כְּמָאן דְּאָמַר. אֵין נַפְשׁוֹת בְּהֵמָה בִּכְלָל. בִּרַם כְּמָאן דְּאָמַר. נַפְשׁוֹת בְּהֵמָה בִּכְלָל. פְּשִׁיטָא לֵיהּ. מַתְנִיתָה בְמוֹצִיא לְהַאֲכִיל. מַה צְרִיכָה לֵיהּ. בְּמוֹצִיא לְהֶיסֵּק. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. מוקְצֶה שֶׁיָּבַשׁ אָסוּר לִיגַּע בּוֹ. רִבִּי אָמַר לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בְּרֵיהּ. עַלֵּה וְהָבֵא לָנוּ גְּרוֹגְרוֹת מִן הָעֲלִייָה. אָמַר לֵיהּ. וְאֵינוֹ אָסוּר מִשּׁוּם מוּקְצֶה. אָמַר לֵיהּ. וְאַדַּיִין אַתְּ לְזוֹ אֵין לָךְ אָסוּר מִשּׁוּם מוּקְצֶה אֶלָּא תְאֵנִים וָעֲנָבִים בִּלְבַד. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר סוֹסַרְטַיי. מִפְּנֵי שֶׁהֵן מַסְרִיחוֹת בֵּינְתַיִים. רִבִּי זְעוּרָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. לֹא מִסְתַּבְּרָא בְּאִילֵּין פִּיצוֹלַייָא הֲוָה עוֹבְדָא. אָמַר לֵיהּ. אוֹף אֲנָא סְבַר כֵּן. אָתָא רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן רִבִּי יִצְחָק בַּר בִּיִסְנָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בְּאִילֵּין פִּיצוֹלַייָא הֲוָה עוֹבְדָה אָמַר לֵיהּ. אֵין לָךְ אָסוּר מִשּׁוּם מוּקְצֶה אֶלָּא תְאֵנִים וָעֲנָבִים בִּלְבַד. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. הָדָא דְאַתּ אָמַר לְעִנְײַן שַׁבָּת. אֲבָל לְעִנְײַן מַעֲשְׂרות כָּל־הַדְּבָרִים יֵשׁ לָהֶן מוקְצֶה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מַתְנִיתָה אָֽמְרָה כֵן. הַגְּרוֹגְרוֹת מִשֶּׁיָּדוּשׁ. וּבִמְגוּרָה מִשֶּׁיְּעַגֵּל.
וַתַּ֤הַר עוֹד֙ וַתֵּ֣לֶד בַּ֔ת וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ קְרָ֥א שְׁמָ֖הּ לֹ֣א רֻחָ֑מָה כִּי֩ לֹ֨א אוֹסִ֜יף ע֗וֹד אֲרַחֵם֙ אֶת־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל כִּֽי־נָשֹׂ֥א אֶשָּׂ֖א לָהֶֽם׃וְאֶת־בֵּ֤ית יְהוּדָה֙ אֲרַחֵ֔ם וְהוֹשַׁעְתִּ֖ים בַּיהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם וְלֹ֣א אוֹשִׁיעֵ֗ם בְּקֶ֤שֶׁת וּבְחֶ֙רֶב֙ וּבְמִלְחָמָ֔ה בְּסוּסִ֖ים וּבְפָרָשִֽׁים׃וַתִּגְמֹ֖ל אֶת־לֹ֣א רֻחָ֑מָה וַתַּ֖הַר וַתֵּ֥לֶד בֵּֽן׃מקרא הושע פרק א פסוק ט
מֵיתִיבִי: אַרְבָּעָה כּוֹסוֹת הַלָּלוּ צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בָּהֶן כְּדֵי רְבִיעִית, אֶחָד חַי וְאֶחָד מָזוּג, אֶחָד חָדָשׁ וְאֶחָד יָשָׁן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בּוֹ טַעַם וּמַרְאֵה יַיִן. קָתָנֵי מִיהַת כְּדֵי רְבִיעִית, וְאַתְּ אָמְרַתְּ כּוֹס יָפֶה!אָמְרִי: אִידֵּי וְאִידֵּי חַד שִׁיעוּרָא הוּא, מַאי ״כְּדֵי מְזִיגַת כּוֹס יָפֶה״ דְּקָאָמַר — לְכׇל חַד וְחַד, דְּהָוֵי לְהוּ כּוּלְּהוּ רְבִיעִית.רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בּוֹ טַעַם וּמַרְאֶה. אָמַר רָבָא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה, דִּכְתִיב: ״אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם״.תלמוד בבלי פסחים דף קח עמוד ב