משנה: אֵיזוֹ הִיא אֲשֵׁירָה כֹּל שֶׁיֵּשׁ תַּחְתֶּיהָ עֲבוֹדָה זָרָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כֹּל שֶׁעוֹבְדִין אוֹתָהּ. וּמַעֲשֶׂה בְצַײדָן בְּאִילָן שֶׁהָיוּ עוֹבְדִין אוֹתוֹ וְהָיָה תַחְתָּיו גָּל. אָמַר לָהֶן רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בִּדְקוּ אֶת הַגַּל הַזֶּה וּבְדָקוּהוּ וּמָֽצְאוּ בוֹ צוּרָה. אָמַר לָהֶן הוֹאִיל וְלַצּוּרָה הֵן עוֹבְדִין נַתִּיר לָהֶן אֶת הָאִילָן׃ הלכה: אֵיזוֹ הִיא אֲשֵׁירָה כול׳. אָמַר רַב חִסְדָּא. בִּסְתָם חֲלוּקִין. מָה נָן קַייָמִין. אִם דָּבָר בָּרִיא שֶׁהֵן עוֹבְדִין לַצּוּרָה וְלָאִילָן דִּבְרֵי הַכֹּל אָסוּר. וְאִם דָּבָר בָּרִיא שֶׁהֵן עוֹבְדִין לַצּוּרָה וְאֵינָן עוֹבְדִין לָאִילָן דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין בִּסְתָם. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. סְתָמָן עוֹבְדִין לַצּוּרָה וְלָאִילָן. וְרַבָּנִן אָֽמְרֵי. סְתָמָן עוֹבְדִין לַצּוּרָה וְאֵינָן עוֹבְדִין לָאִילָן. וְקַשְׁיָא. רִבִּי שִׁמְעוֹן חָלוּק עַל הַחֲכָמִים וְעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה כַּיּוֹצֵא בּוֹ.
וְכׇל־יִשְׂרָאֵ֗ל כִּ֠י לֹֽא־שָׁמַ֣ע הַמֶּ֘לֶךְ֮ לָהֶם֒ וַיָּשִׁ֣יבוּ הָעָ֣ם אֶת־הַמֶּ֣לֶךְ ׀ לֵאמֹ֡ר מַה־לָּ֩נוּ֩ חֵ֨לֶק בְּדָוִ֜יד וְלֹא־נַחֲלָ֣ה בְּבֶן־יִשַׁ֗י אִ֤ישׁ לְאֹהָלֶ֙יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל עַתָּ֕ה רְאֵ֥ה בֵיתְךָ֖ דָּוִ֑יד וַיֵּ֥לֶךְ כׇּל־יִשְׂרָאֵ֖ל לְאֹהָלָֽיו׃ {ס} וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּעָרֵ֣י יְהוּדָ֑ה וַיִּמְלֹ֥ךְ עֲלֵיהֶ֖ם רְחַבְעָֽם׃וַיִּשְׁלַ֞ח הַמֶּ֣לֶךְ רְחַבְעָ֗ם אֶת־הֲדֹרָם֙ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַמַּ֔ס וַיִּרְגְּמוּ־ב֧וֹ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶ֖בֶן וַיָּמֹ֑ת {ס} וְהַמֶּ֣לֶךְ רְחַבְעָ֗ם הִתְאַמֵּץ֙ לַעֲל֣וֹת בַּמֶּרְכָּבָ֔ה לָנ֖וּס יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃ {ס} מקרא דברי הימים ב פרק י פסוק יט
אלא מהא דקתני זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי הא תו למה לי אלא ממשנה יתירה שמע מינה המגביה מציאה לחבירו קנה חבירווהא אוקימנא רישא במציאה וסיפא במקח וממכראלא מסיפא זה אומר כולה שלי וזה אומר חציה שלי הא תו למה לי אלא ממשנה יתירה שמע מינה המגביה מציאה לחבירו קנה חבירותלמוד בבלי בבא מציעא דף ח עמוד א