משנה: דְּלַעַת בְּיֶרֶק יֶרֶק. בִּתְבוּאָה נוֹתְנִין לָהּ בֵּית רוֹבַע. הָֽיְתָה שָׂדֵהוּ זְרוּעָה תְבוּאָה וּבִיקֵּשׁ לִיטַּע בְּתוֹכָהּ שׁוּרָה שֶׁל דִּילוּעִין נוֹתְנִין לַעֲבוֹדָתָהּ שִׁשָּׁה טְפָחִים. וְאִם הִגְדִּילָה יַעֲקוֹר מִלְּפָנֶיהָ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר נוֹתְנִין לָהּ לַעֲבוֹדָתָהּ אַרְבַּע אַמּוֹת. אָֽמְרוּ לוֹ הֲתַחְמוֹר זוֹ מִן הַגֶּפֶן. אָמַר לָהֶן מָצִינוּ שֶׁזּוֹ חֲמוּרָה מִן הַגֶּפֶן. שֶׁל גֶּפֶן יְחִידִית נוֹתְנִין לָהּ עֲבוֹדָתָהּ שִׁשָּׁה טְפָחִים. וְלִדְלַעַת יְחִידִית כָּל־שְלֹשָׁה דִילוּעִין בֵּית רוֹבַע. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל לְבֵית סְאָה לֹא יָבִיא זֶרַע לְתוֹךְ בֵּית סְאָה. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן הַחוֹטֵף אֶפְרָתִי מִשּׁוּם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל כָּל־שְלֹשָׁה דִילוּעִין לְבֵית כּוֹר לֹא יָבִיא זֶרַע לְתוֹךְ בֵּית כּוֹר. הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן דִּבְרֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אֲפִילוּ שׁוּרָה יְחִידִית נוֹתְנִין לָהּ עֲבוֹדָה. מַהוּ לִיתֵּן עֲבוֹדָה לָרִאשׁוֹן. כְּמַה דְּתֵימַר גַּבֵּי כֶרֶם נוֹתְנִין עֲבוֹדָה לָרִאשׁוֹן. אוּף הָכָא נוֹתְנִין עֲבוֹדָה לָרִאשׁוֹן. מַהוּ לִזְרוֹעַ בֵּין הַגּוּמוֹת. כְּמַה דְּתֵימַר גַּבֵּי כֶרֶם אָסוּר לִזְרוֹעַ בֵּין הַגְּפָנִים. אַף הָכָא אָסוּר לִזְרוֹעַ בֵּין הַגּוּמוֹת. רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי נָטַע חֲמִשָּׁה דִּילוּעִין וּסְמָכָן לְגֶדֶר מַהוּ לָתֵת לָהֶן הוֹלָכַת עָרִיס. מַהוּ בְּכָל־הַדִּילוּעִין מְשַׁעֲרִין אוֹ לֹא. כָּל־מָקוֹם שֶׁעָשִׂיתָ קִישׁוּת וּפוּל הַמִּצְרִי כִדְלַעַת יְװָנִית אַתְּ עוֹשֶׂה דְּלַעַת מִצְרִית כִּדְלַעַת יְװָנִית. וְכָאן שֶׁלֹּא עָשִׂיתָ קִישׁוּת וּפוּל הַמִּצְרִי כִדְלַעַת יְװָנִית. אֵין אַתְּ עוֹשֶׂה דְּלַעַת מִצְרִית כִּדְלַעַת יְװָנִית. וְיָתִיבִינֵיהּ הֲרֵי הַמְּקַייֵם קְלָחִים לַחִים לְזֶרַע יְחִידִים צָרִיךְ לְהַפְנוֹת לָהֶם בֵּית רוֹבַע אוֹ לַעֲשׂוֹת לָהֶם מְחִיצָה גְבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים. קַל הוּא בְשׁוּרָה. מִן מַה דְלָא מְתִיב לֵיהּ. הֲווֹ כֵן רִבִּי יוֹסֵי סָבַר מֵימַר הִיא שׁוּרָה הִיא מְרוּבַּע. דְּאָמַר רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי גָלִילָאָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי חֲנִינָה הַמְּקַייֵם קֶלַח אֶחָד בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ לְזֶרַע צָרִיךְ לְהַפְנוֹת לוֹ בֵּית רוֹבַע אוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ מְחִיצָה גְבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים. אֲפִילוּ מִין בְּמִינוֹ. הָתִיב רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. וְהָתַנִּינָן כּוּסְבָּר שֶׁזְּרָעָהּ לְזֶרַע יַרְקָהּ פָּטוּר. אָמַר לֵיהּ שַׁנְייָא הִיא כּוּסְבָּר שֶׁהִיא וְזַרְעָהּ נֶאֱכָלִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן בֹּא וּרְאֵה מַה בֵין תְּחִילַּת רִבִּי יִשְׁמָעֵאל לְסוֹפוֹ. שֶׁתְּחִילָּתוֹ בְּבֵית כּוֹר וְסוֹפוֹ בְּבֵית סְאָה.
וכותב לו ספר תורה ללמוד לשמו שלא יהא נאות בשל אבותיו אלא בשלו שנאמר (דברים יז) וכתב לו שתהא כתובה לשמו ואין רשות להדיוט לקרות בה שנאמר (שם) וקרא בו הוא ולא הדיוט ומניחין אותו בב"ד של כהנים ובב"ד של לוים ובב"ד של ישראל המשיאין לכהונה יוצא למלחמה היא עמו נכנס היא עמו יושב בב"ד היא אצלו נכנס לבית המים ממתנת לו על הפתח וכן דוד אומר (תהילים ט״ז:ח׳) שויתי ה' לנגדי תמיד וגו' ר' יהודה אומר ספר תורה מימינו ותפלין משמאלו.רבי יוסי אומר ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו אלמלא קדמו משה נאמרה במשה עליה נאמרה בעזרא עליה נאמרה במשה עליה (שמות יט) ומשה עלה אל האלהים נאמרה בעזרא עליה (עזרא ז) הוא עזרא עלה מבבל מה עליה האמורה במשה למד תורה לישראל שנאמר (דברים ד) ואותי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם אף העליה האמורה בעזרא לימד תורה לישראל שנאמר (עזרא ז) כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת ה' ולעשות וללמד בישראל חוק ומשפט ואף הוא נתון על ידו כתב ולשון שנאמר (עזרא ד) וכתב הנשתוון כתוב ארמית ומתורגם ארמית מה תרגומו ארמית אף כתוב ארמית ואומר (דנייאל ה) ולא כהלין כתבא למקרא וגו' מלמד שבאותו היום ניתן ואומר (דברים יז) וכתב לו את משנה התורה הזאת תורה העתידה לשתנות למה נקרא שמו אשורי על שום שעלה עמהן מאשור רבי אומר בכתב אשורי נתנה תורה לישראל וכשחטאו נהפכה להן לשון וכששבו בימי עזרא חזרה להן אשורית שנא' (זכריה ט) שובו לבצרון וגו' ר"ש בן אלעזר אומר משם ר"א בן פרטא שאמר משם ר"א המודעי בכתב זה ניתנה תורה לישראל שנאמר (שמות כז) ווי העמודים ווין שהן דומים לעמודים ואומר (אסתר ח) ואל היהודים ככתבם וכלשונם מה לשונם בלשון הזה אף כתבם בלשון הזה למה נקרא שמו אשורי ע"ש שהוא מאושר בכתבו א"כ למה נאמר (דברים יז) וכתב לו את משנה התורה הזאת מלמד ששתי תורות כותב לו אחת שנכנסת ויוצאה עמו ואחת שמונחת לו בתוך הבית זו שנכנסת ויוצאה עמו לא תכנס עמו לא למרחץ ולא לבית המים שנאמר (שם) והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו וגו' במקום הראוי לקרות בו והלא דברים ק"ו ומה אם מלך ישראל שלא עסק אלא בצרכי צבור נאמר בו והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו שאר בני אדם על אחת כמה וכמה וכיוצא בו (דברים לד) ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו וגו' וכן הוא אומר (שמות לג) ויהושע בן נון נער וכן הוא אומר (יהושע א׳:ח׳) לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה והרי דברים ק"ו ומה יהושע בן נון שעסק בכיבוש הארץ ועומד לחלקה לישראל נאמר בו לא ימוש וגו' שאר בני אדם עאכו"כ.ד,ו אין מעמידין מלך ישראל בחו"ל אין מעמידין מלך בא"י אא"כ היה נשוי לכהונה ואין מושחין מלכים אלא ע"ג מעין שנאמר (מלכים א א׳:ל״ג) ויאמר המלך להם קחו עמכם את עבדי אדוניכם והרכבתם וגו' ואין מושחין מלכים אלא מפני המחלוקת מפני מה משחו את שלמה מפני אדוניה ואת יהוא מפני יהורם ואת יואש מפני עתליה ואת יהואחז מפני יהויקים אחיו שהיה גדול הימנו שתי שנים מלך טעון משיחה בן מלך אין טעון משיחה כהן גדול בן כהן גדול אפילו עד עשרה דורות טעון משיחה אין מושחין מלכים אלא מן הקרן שאול ויהוא נמשחו מן הפך מפני שמלכותן עתידה להשבר דוד ושלמה נמשחו מן הקרן מפני שמלכותן מלכות עולמים.תוספתא סנהדרין פרק ד תוס ז
כִּֽי־סֹבֵ֣א וְ֭זוֹלֵל יִוָּרֵ֑שׁ וּ֝קְרָעִ֗ים תַּלְבִּ֥ישׁ נוּמָֽה׃שְׁמַ֣ע לְ֭אָבִיךָ זֶ֣ה יְלָדֶ֑ךָ וְאַל־תָּ֝ב֗וּז כִּֽי־זָקְנָ֥ה אִמֶּֽךָ׃אֱמֶ֣ת קְ֭נֵה וְאַל־תִּמְכֹּ֑ר חׇכְמָ֖ה וּמוּסָ֣ר וּבִינָֽה׃מקרא משלי פרק כג פסוק כד