משנה: נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים פְּטוּרִין מִקִּרְיַת שְׁמַע וּמִן הַתְּפִילִּין וְחַייָבִין בִּתְפִילָּה וּבִמְזוּזָה וּבְבִרְכַּת הַמָּזוֹן. הלכה: נָשִׁים מְנַיִין וְלִמַּדְתֶּם אוֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם. אֶת בְּנֵיכֶם וְלֹא אֶת בְּנוֹתֵיכֶם. עֲבָדִים מְנַייִן שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ײ֨ אֱלֹהֵינוּ ײ֨ אֶחָד. אֶת שֶׁאֵין לוֹ אָדוֹן אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָצָא הָעֶבֶד שֶׁיֵּשּׁ לוֹ אָדוֹן אַחֵר. קְטַנִּים מְנַיִין לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ײ֨ בְּפִיךָ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא תָדִיר בָּהּ. וְחַייָבִין בִתְפִילָּה כְּדֵי שֶׁיְּהֵא כָּל־אֶחָד וְאֶחָד מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַצְמוֹ. וּבַמְּזוּזָה דִּכְתִיב וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךְ וּבִשְׁעָרֶיךָ. וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן דִּכְתִיב וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ײ֨ אֱלֹהֶיךָ. תַּמָּן תַּנִּינָן כָּל־מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמָן גְּרָמָהּ אֲנָשִׁים חַייָבִין וְהַנָּשִׁים פְּטוּרוֹת. וְכָל־מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלֹּא הַזְּמָן גְּרָמָהּ אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים חַייָבִין. אֵי זֶה הוּא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמָן גְּרָמָהּ כְּגוֹן סוּכָּה לוּלָב שׁוֹפָר וּתְפִילִּין. וְאֵי זוּ הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלֹּא הַזְּמָן גְּרָמָהּ כְּגוֹן אֲבֵידָה וְשִׁלּוּחַ הַקַּן מַעֲקֶה וְצִיצִית. רִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר אֶת הַנָּשִׁים מִמִּצְוַת צִיצִית שֶׁהוּא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמָן גְּרָמָהּ. שֶׁהֲרֵי כְסוּת לַיְלָה פָּטוּר מִן הַצִּיצִית. אָמַר רִבִּי לִייָא טַעֲמוֹן דְּרַבָּנָן שֶׁכֵּן אִם הָיְתָה מְיוּחֶדֶת לוֹ לְיוֹם וּלְלַיְלָה שֶׁהִיא חַייֶבֶת בְּצִיצִית. תַּנִּי כָּל־מִצְווֹת שֶׁאָדָם פָּטוּר אָדָם מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן חוּץ מִבִּרְכַּת הַמָּזוֹן. וְהָא דְתַנִּינָן שֶׁאֵינוֹ חַייָב בַּדָּבָר אֵין מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן. הָא אִם הָיָה חַייָב אֲפִילוּ אִם יָצָא מוֹצִיא. אָמַר רִבִּי לִייָא שַׁנְיָא הִיא בִּרְכַּת הַמָּזוֹן דִּכְתִיב בָּהּ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ײ֨ אֱלֹהֶיךָ. מִי שֶׁאָכַל הוּא יְבָרֵךְ. רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי הֲווּ יָֽתְבִין וְאָֽמְרִין לָא מִסְתַּבְּרָא בְקִרְיַת שְׁמַע שֶׁיְּהֵא כָל־אֶחָד וְאֶחָד מְשַׁנֵּן בְּפִיו. לָא מִסְתַּבְּרָא בִתְפִילָּה שֶׁיְּהֵא כָל־אֶחָד וְאֶחָד מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַצְמוֹ. מַה בֵּין סוּכָּה וּמַה בֵּין לוּלָב. סוּכָּה אֵינָהּ טְעוּנָה בְרָכָה אֶלָּא לֵילֵי יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן בִּלְּבַד. לוּלָב טָעוּן בְּרָכָה כָּל־שִׁבְעָה. רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי אָחָא הֲווּ יָֽתְבִין אָֽמְרִין מַה בֵּין סוּכָּה וּמַה בֵּין לוּלָב. סוּכָּה נוֹהֶגֶת בַּלֵּילוֹת וּבְיָמִים. לוּלָב אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בַיּוֹם. הָתִיב רִבִּי יַעֲקֹב דְּרוֹמַיָּא הֲרֵי תַלְמוּד תּוֹרָה נוֹהֵג בַּלֵּילוֹת כִבְיָמִים. מַיי כְדוֹן סוּכָּה אֵיפְשַׁר לָהּ לִיבָּטֵל. תַּלְמוּד תּוֹרָה אִיפְשַׁר לָהּ שֶׁלֹֹּא לִיבָּטֵל. תַּנִּי אֲבָל אָֽמְרוּ אִשָּׁה מְבָרֶכֶת לְבַעֲלָהּ וְעֶבֶד מְבָרֵךְ לְרַבּוֹ וְקָטָן לְאָבִיו. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בַּר נְהוֹרָאִי כָּל־שֶׁאָֽמְרוּ בְקָטָן כְּדֵי לְחַנְּכוֹ. תִּיפְתָּר בְּעוֹנֶה אַחֲרֵיהֶן (אמן). כְּיַי דְתַנִּינָן תַּמָּן מִי שֶׁהָיָה עֶבֶד אוֹ אִשָּׁה אוֹ קָטָן מַקְרִין אוֹתוֹ עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶן מַה שֶׁהֵן אוֹמְרִין וּתְהֵא לוֹ מְאֵירָה. אֲבָל אָֽמְרוּ תָּבוֹא מְאֵירָה לְבֶן עֶשְׂרִים שֶׁצָּרִיךְ לְבֶן עֶשֶׂר. מידע כלליראשי סידור תפילה אודות האתר הצהרת פרטיות מפת האתר קריאהקריאה עם מפרשים רשימות תהילים שונותחיפוש בתוכן קישורים סטטיסטיקה דרש רבי עקיבה מנין לקבלת הדם שלא תהא אלא בכהן תמים ובכלי שרת ת"ל והקריבו בני אהרן את הדם אליו יכול זו זריקה כשהוא אומר וזרקו זו זריקה אמורה הא אינו אומר כאן והקריבו אלא זו קבלה מקיש קבלה לזריקה מה זריקה בכהן תמים ובכלי שרת אף בקבלה בכהן תמים ובכלי שרת ולהלן הוא אומר ומשחת אותם וכהנו לי מה כהן האמור להלן בכהן תמים וכלי שרת אף כהן האמור כאן כהן תמים וכלי שרת א"ל ר"ט עקיבה עד מתי אתה מגבב ומביא עלינו אקפח את בני אם לא הפרש שמעתי בין קבלה לזריקה ואתה השוותה קבלה לזריקה אמר לו תרשני לומר לפניך מה שלמדתני אמר לו אמור אמר לו קבלה לא עשה בה מחשבה כמעשה זריקה עשה בה מחשבה כמעשה המקבל בחוץ כשר הזורק בחוץ פסול קבלוהו פסולין אין חייבין עליו זרקוהו פסולין חייבין עליו אמר לו העבודה שלא היטיתה ימין ושמאל אני שמעתי ולא היה לי לפרש ואתה דורש ומסכים להלכה הא כל הפורש ממך כפורש מחייו.דם פרת חטאת שוחט בימינו ומקבל בשמאלו ומזה באצבע הימנית ואם שינה פסול רבי יהודה אומר בימינו היה שוחט ונותן את הסכין לפניו או לזה שעומד בצידו ומקבלו בימינו ומערה בשמאלו ומזה באצבע הימנית ואם שינה פסול. הזיות שבפרה היזן שלא לשמן או שאינן מכוונות או שחיסר אחת מהן שטבל אחת והזה שתים או שטבל שתים והזה אחת הרי אלו פסולות. הזיות שבמצורע שהיזן שלא לשמן שאינן מכוונות הרי אלו כשרות. דם אשמו של מצורע מקבל בימינו ומערה בשמאלו ומזה באצבע הימנית ואם שנה פסול פינה משמאלו לימינו וערה לשמאלו וחזר והזה בימינו פסול לא מפני ששינה פסול אלא שחיסר הלוג טיפה כל שהוא.דם כל הנתנין למעלן שנתנן שלא כדרכן או שאינן מכוונות הרי אלו כשרין. דם הנתנין למגען שנתנן שלא כדרכן או שמכוון שלא כנגד היסוד הרי אלו פסולין. דם כל הניתנין למעלן מקצת כלי ונותן ביד ואם נתן בכלי פסול לוג שמן של מצורע נוטל בימינו ומקבל בשמאלו ומזה באצבע הימנית ואם שינה פסול אבל בעוף אינו כן אלא שבעולת העוף ממצה מעצמו ובחטאת העוף מזה וממצה מעצמו כולן שקבלו ביד והיזוה בכלי בכלי והיזוה ביד הרי אלו פסולין. הקטר חלבין ואימורין ועצים שנתנן ע"ג האישים בין ביד בין בכלי בין בשמאלו בין בימינו הרי אלו כשרין היין שנסכו בקסווה הקומץ והלבונה ומנחת כהנים ומנחת כהן משיח ומנחת נסכים שקדשו בכלי שנתן על גבי האישים בין ביד בין בכלי בין בימין בין בשמאל הרי אלו כשרין. וכולן שניסכו בקסווה ונסכו בהין כשר ביד ובכלי חול פסול א' ניסוך המים וא' ניסוך היין שנסכו בין בהין בין בקרקעות בין בקסווה בין במניקות הרי אלו כשרין.תוספתא זבחים פרק א תוס ט דּוֹדִי֙ יָרַ֣ד לְגַנּ֔וֹ לַעֲרֻג֖וֹת הַבֹּ֑שֶׂם לִרְעוֹת֙ בַּגַּנִּ֔ים וְלִלְקֹ֖ט שֽׁוֹשַׁנִּֽים׃אֲנִ֤י לְדוֹדִי֙ וְדוֹדִ֣י לִ֔י הָרֹעֶ֖ה בַּשּׁוֹשַׁנִּֽים׃ {ס}        יָפָ֨ה אַ֤תְּ רַעְיָתִי֙ כְּתִרְצָ֔ה נָאוָ֖ה כִּירוּשָׁלָ֑͏ִם אֲיֻמָּ֖ה כַּנִּדְגָּלֽוֹת׃מקרא שיר השירים פרק ו פסוק ה קודםהבא