משנה: דִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּג׳. זֶה בּוֹרֵר לוֹ אֶחָד וְזֶה בּוֹרֵר לוֹ אֶחָד וּשְׁנֵיהֶן בּוֹרְרִין לָהֶן עוֹד אֶחָד דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים שְׁנֵי הַדַּייָּנִים בּוֹרְרִין לָהֶן עוֹד אֶחָד. הלכה: דִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּשְׁלֹשָׁה כול׳. אָמַר רִבִּי זֵירָא. שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁבֵּירְרוֹ מְרַדֵּף זְכוּתוֹ. מַאי טַעֲמָא דְרִבִּי מֵאִיר. כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּֽרְרוּ שְׁלָשְׁתָּן מִדַּעַת אַחַת. וּמַאי טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִן. לָאו כּוּלָּהּ מִינָּךְ מִיבְחַר וּמֵיסַב מַה דְאַתְּ בָּעֵי אֶלָּא אֲנָא וְאַתּ מְבַחֲרִין וּמֵסַבִּין מַה דְּנָן בְּעָייָן. וְקַשְׁיָא עַל דְּרַבָּנִן. מֵת אֶחָד לֹא נִמְצְאוּ שְׁלָשְׁתָּן מִתְבָּֽרְרִין מִדַּעַת אַחַת.
הַפַּגִּין וְהַבֹּסֶר, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִין. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, מִשֶּׁיָּבֹאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת. פְּרִיצֵי זֵיתִים וַעֲנָבִים, בֵּית שַׁמַּאי מְטַמְּאִין וּבֵית הִלֵּל מְטַהֲרִין. הַקֶּצַח, בֵּית שַׁמַּאי מְטַהֲרִין, וּבֵית הִלֵּל מְטַמְּאִין. וְכֵן לַמַּעַשְׂרוֹת:
הַקּוֹר, הֲרֵי הוּא כְעֵץ לְכָל דָּבָר, אֶלָּא שֶׁהוּא נִלְקָח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר. כַּפְנִיּוֹת, אֳכָלִין, וּפְטוּרוֹת מִן הַמַּעַשְׂרוֹת:
דָּגִים מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין טֻמְאָה, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מִשֶּׁיִּצֹּדוּ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מִשֶּׁיָּמוּתוּ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אִם יְכוֹלִין לִחְיוֹת. יִחוּר שֶׁל תְּאֵנָה שֶׁנִּפְשַׁח וּמְעֹרֶה בַקְּלִפָּה, רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אִם יָכוֹל לִחְיוֹת. תְּבוּאָה שֶׁנֶּעֶקְרָה וּמְעֹרָה אֲפִלּוּ בְשֹׁרֶשׁ קָטָן, טְהוֹרָה:
משנה עוקצים פרק ג משנה ט
אֶלָּא לָאו: דְּבִירוּשָׁלַיִם תּוֹקְעִין בֵּין בִּזְמַן בֵּית דִּין וּבֵין שֶׁלֹּא בִּזְמַן בֵּית דִּין, וּבְיַבְנֶה, בִּזְמַן בֵּית דִּין — אִין, שֶׁלֹּא בִּזְמַן בֵּית דִּין — לָא. הָא בִּזְמַן בֵּית דִּין מִיהָא תּוֹקְעִין, וַאֲפִילּוּ שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין!לָא: דְּאִילּוּ בִּירוּשָׁלַיִם תּוֹקְעִין בֵּין בִּפְנֵי בֵּית דִּין בֵּין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין, וּבְיַבְנֶה, בִּפְנֵי בֵּית דִּין — אִין, שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין — לָא.אִיכָּא דְּמַתְנֵי לְהָא דְּרַב הוּנָא אַהָא דִּכְתִיב ״בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכׇל אַרְצְכֶם״ — מְלַמֵּד שֶׁכׇּל יָחִיד וְיָחִיד חַיָּיב לִתְקוֹעַ. אָמַר רַב הוּנָא: וְעִם בֵּית דִּין. מַאי וְעִם בֵּית דִּין — בִּזְמַן בֵּית דִּין. לְאַפּוֹקֵי שֶׁלֹּא בִּזְמַן בֵּית דִּין, דְּלָא.תלמוד בבלי ראש השנה דף ל עמוד א