משנה: שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁנִּשְׁבּוּ זֹאת אוֹמֶרֶת טְהוֹרָה אֲנִי וְזֹאת אוֹמֶרֶת טְהוֹרָה אֲנִי אֵינָן נֶאֱמָנוֹת. וּבִזְמַן שֶׁהֵן מֵעִידוֹת זוֹ אֶת זוֹ נֶאֱמָנוֹת. וְכֵן שְׁנֵי אֲנָשִׁים. זֶה אוֹמֵר כֹּהֵן אֲנִי וְזֶה אוֹמֵר כֹּהֵן אֲנִי אֵינָן נֶאֱמָנִין. וּבִזְמַן שֶׁהֵן מֵעִידִים זֶה אֶת זֶה נֶאֱמָנִים. הלכה: וְכֵן שְׁנֵי אֲנָשִׁים כול׳. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מַתְנִיתִין לְעִנְייָן קָדְשֵׁי הַגְּבוּל. אֲבָל לְעִנְייָן מִשְׁפָּחָה וּלְקוֹדְשֵׁי הַמִּזְבֵּחַ צָרִיךְ שְׁנֵי עֵדִים. וְהָא תַנֵּי. מַעֲלִין לִכְהוּנָּה לִלְוִיָּה לְיִשְׂרָאֵל עַל פִּי עֵד אֶחָד. נִיחָא לִכְהוּנָּה לִלְוִיָּה. לְיִשְׂרָאֵל וְלֹא לְעִנְייָן מִשְׁפָּחָה. לִיתֵּן לוֹ מַעֲשֵׂר עָנִי. שְׁתֵּי חֲזָקוֹת לִכְהוּנָּה בְארֶץ יִשְׂרָאֵל נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם וְחִילּוּק גְּרָנוֹת וּבְסוּרִיָּה נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם אֲבָל לֹא חִילּוּק גְּרָנוֹת. עַד מָקוֹם שֶׁשְּׁלוּחֵי הַחוֹדֶשׁ מַגִּיעִין עַד נִמְרִין וּבָבֵל כְּסוּרִיָּה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. אַף בְּאַלֶכְסַנְדְּרִיאָה בְּשָׁעָה שֶׁבָּתֵּי דִינִין יוֹשְׁבִין שָׁם. תַּנֵּי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. כְּשֵׁם שֶׁהַתְּרוּמָה חֲזָקָה לִכְהוּנָּה כָּךְ מַעֲשֶׂר רִאשׁוֹן חֲזָקָה לִכְהוּנָּה. וְהַחוֹלֵק עַל פִּי בֵית דִּין אֵינָהּ חֲזָקָה לִכְהוּנָּה. אֲנִי אוֹמֵר. תְּרוּמָה נָֽפְלָה לוֹ מֵאֲבִי אִמּוֹ כֹהֵן. אָמַר רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי. מִיָּמַיי לֹא הֵעַדְתִּי עֵדוּת. וּפַעַם אַחַת הֵיעַדְתִּי וְהַעֲלֵיתִי עֶבֶד לִכְהוּנָּה. רִבִּי יִצְחָק חֲקוּלָה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֵּרִבִּי. חַד הֶעֱלָה אָח מִפִּי אָחִיו וְחָרָנָה הֶעֱלָה בֶן מִפִּי אָבִיו. חַד לִכְהוּנָּה וְחַד לִלְוִיָּה. חַד בַּר נַשׁ אָתָא לְגַבֵּי דְרִבִּי אִילָא. אָמַר לֵיהּ. בְּנִי הוּא זֶה וְכֹהֵן הוּא. אָמַר לֵיהּ. בִּנְךָ הוּא וְאֵינוֹ כֹהֵן. אָמַר לֵיהּ רִבִּי חִייָה רוֹבָה. אִם מַאֲמִינוֹ אַתְּ שֶׁהוּא בְנוֹ הֶאֱמִינוֹ שֶׁהוּא כֹהֵן. וְאִם אֵין אַתְּ מַאֲמִינוֹ שֶׁהוּא בְנוֹ אַל תַּאֲמִינוֹ שֶׁהוּא כֹהֵן. אָמַר לוֹ. בְּנוֹ הוּא אֶלָּא אֲנִי אוֹמֵר. בֵּן גְּרוּשָׁה הוּא אוֹ בֶן חֲלוּצָה הוּא. אָמַר רִבִּי אָבִין. אָכֵין אָמַר לֵיהּ. אִם מַאֲמִינוֹ אַתְּ שֶׁהוּא בְנוֹ הֵאֱמִינוֹ שֶׁהוּא כֹהֵן. וְאִם אֵין אַתְּ מַאֲמִינוֹ שֶׁהוּא כֹהֵן אַל תַּאֲמִינוֹ שֶׁהוּא בְנוֹ. וְייֵעָשֶׂה כְהַרְחֵק עֵדוּת וִיהֵא נֶאֱמָן עָלָיו. אָמַר לֵיהּ. בְּנוֹ הוּא אֶלָּא אֲנִי אוֹמֵר. בֵּן גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה הוּא. לֹא כֵן אָֽמְרוּ. רִבִּי יִצְחָק חֲקוּלָה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֵּרִבִּי. חַד הֶעֱלָה אָח מִפִּי אָחִיו וְחָרָנָה הֶעֱלָה בֶן מִפִּי אָבִיו. נֵימָא. מִשֶּׁהֶעֱלָה רִבִּי אָח מִפִּי אָחִיו. אֲפִילוּ תֵימָא בֶּן מִפִּי אָבִיו. לַלְּוִיָּה.
משנה: רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֵין אָדָם צָרִיךְ לִקְרוֹת שֵׁם עַל מַעֲשֵׂר עָנִי שֶׁל דְּמַאי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים קוֹרֵא שֵׁם וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ. מִי שֶׁקָּרָא שֵׁם לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי וּלְמַעֲשֵׂר עָנִי שֶׁל וַדַּאי לֹא יִטְּלֵם בַּשַּׁבָּת וְאִם הָיָה כֹהֵן אוֹ עָנִי לִמּוּדִים לוֹכַל מִמֶּנּוּ אֶצְלוֹ יָבוֹאוּ וְיֹּאכְלוּ וּבִלְבַד שֶׁיּוֹדִיעֵם.הלכה: רִבִּי בָּא בַּר הוּנָא בְשֵׁם רַב הָאוֹכֵל פֵּירוֹתָיו טְבוּלִין לְמַעֲשֵׂר עָנִי חַייָב מִיתָה. מַה טַעַם דְּרִבִּי לִיעֶזֶר מִכֵּיוָן שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהוּא בַּעֲווֹן מִיתָה מַפְרִישׁ. מַה טַעַם דְּרַבָּנָן בְּלֹא כָךְ קוֹרֵא שֵׁם וְאֵינָן צְרִיךְ לְהַפְרִישׁ.תַּנִּי הַנֶּאֱמָן רָאוּ אוֹתוֹ מַפְרִישׁ שֵׁנִי. תַּנִּי לַשֵּׁנִי נֶאֱמָָן לָרִאשׁוֹן דִּבְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים הַנֶּאֱמָן לָרִאשׁוֹן נֶאֱמָן לַשֵּׁנִי. הַנֶּאֱמָן לַשֵּׁנִי אֵינוֹ נֶאֱמָן לָרִאשׁוֹן. מַה טַעַם דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ חָשׁוּד לְהַקְדִּים אוֹ מִשּׁוּם שֶׁהִפְרִישׁ שֵׁנִי חֲזָקָה שֶׁהִפְרִישׁ רִאשׁוֹן. וְהָתַנֵּינָן רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר אֵין אָדָם צָרִיךְ לִקְרוֹת שֵׁם לְמַעֲשֵׂר עָנִי שֶׁל דְּמַאי. הָא שֵׁנִי צָרִיךְ מַה אִם שֵׁנִי שֶׁאֵין לְרַבּוֹ טוֹבַת הֲנָייָה צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ. רִאשׁוֹן שֶׁיֵּשׁ לְרַבּוֹ טוֹבַת הֲנָייָה לֹא כָל־שֶׁכֵּן.תלמוד ירושלמי דמאי פרק ד הלכה ג
אמר מר ואפילו כהן גדול בן כהן גדול טעון משיחה מנלן דכתיב (ויקרא ו, טו) והכהן המשיח תחתיו מבניו נימא קרא והכהן מתחתיו מבניו מאי המשיח קמ"ל דמבניו דכהן גדול אי הוי משיח הוי כהן גדול ואי לא לא הוי כהן גדולאמר מר ואין מושחין מלך בן מלך מנלן אמר רב אחא בר יעקב דכתיב (דברים יז, כ) למען יאריך ימים על ממלכתו וגו' ירושה היא לכם ומנלן דכי איכא מחלוקת בעי משיחה ולאו כל דבעי מלכא מורית מלכותא לבניה אמר רב פפא אמר קרא הוא ובניו בקרב ישראל בזמן ששלום בישראל קרינא ביה הוא ובניו ואפילו בלא משיחהתנא אף יהוא בן נמשי לא נמשח אלא מפני מחלוקתו של יורם ותיפוק ליה משום דראשון הוא חסורי מחסרא והכי קתני מלכי בית דוד משוחין מלכי ישראל אין משוחין מנלן אמר רבא אמר קרא (שמואל א טז, יב) קום משחהו כי זה וגו' זה טעון משיחה ואין אחר טעון משיחהתלמוד בבלי הוריות דף יא עמוד ב