משנה: הָאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ צֵא וְקַדֵּשׁ לִי אִשָּׁה פְלוֹנִית בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי וְהָלַךְ וְקִידְּשָׁהּ בְּמָקוֹם אַחֵר אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. הֲרֵי הִיא בְמָקוֹם פְּלוֹנִי וְקִידְּשָׁהּ בְּמָקוֹם אַחֵר הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת. הלכה: הָאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ צֵא וְקַדֵּשׁ לִי אִשָּׁה פְלוֹנִית כול׳. מַתְנִיתָא דְלָא כְרִבִּי לָֽעְזָר. בְּרַם כְּרִבִּי לָֽעְזָר לְעוֹלָם הִיא מְקוּדֶּשֶׁת עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ. אַל תַּקְדִּישֶׁינָּה לִי אֶלָּא בְמָקוֹם פְּלוֹנִי. וְהָלַךְ וְקִידְּשָׁהּ בֲּמָקוֹם אַחֵר. הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת. אוֹף רִבִּי לָֽעְזָר מוֹדֶה בָהּ. שֶׁאֵינוֹ אֶלֵּא כְמַרְאֶה לָהּ מָקוֹם. אוֹף רַבָּנִין מוֹדֵיי בָהּ. שֶׁאֵינוֹ אֶלֵּא כְמַרְאֶה לָהּ מָקוֹם.
הלכה: וְלֹא כֵן אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵּׁם רִבִּי יוֹחָנָן הֵזִיד בְּחֵלֶב וְשָׁגַג בְּקָרְבָּן מַתְרִין בּוֹ וְלוֹקֶה וּמֵבִיא קָרְבָּן. רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בְּשֵּׁם רִבִּי שְּׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק כְּדֵי רִשָּׁעָתוֹ. שְּׁנֵי דְבָרִים מְסוּרִין לְבֵית דִּין הַתּוֹפֵס אֶחָד מֵהֶן. יָצָא דָבָר שֵּׁמָּסוּר לַשָּׁמַיִם.תלמוד ירושלמי בבא קמא פרק ז הלכה ב
עֲצַבֵּ֣י הַ֭גּוֹיִם כֶּ֣סֶף וְזָהָ֑ב מַ֝עֲשֵׂ֗ה יְדֵ֣י אָדָֽם׃פֶּֽה־לָ֭הֶם וְלֹ֣א יְדַבֵּ֑רוּ עֵינַ֥יִם לָ֝הֶ֗ם וְלֹ֣א יִרְאֽוּ׃אׇזְנַ֣יִם לָ֭הֶם וְלֹ֣א יַאֲזִ֑ינוּ אַ֝֗ף אֵין־יֶשׁ־ר֥וּחַ בְּפִיהֶֽם׃מקרא תהלים פרק קלה פסוק יח