משנה: יֵשׁ בִּתְרוּמָה וּבְמַעֲשֵׂר מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּבִיכּוּרִים. שֶׁהַתְּרוּמָה וְהַמַּעֲשֵׂר אוֹסְרִין אֶת הַגּוֹרֶן וְיֵשׁ לָהֶן שִׁיעוּר וְנוֹהֲגִין בְּכָל־הָפֵּירוֹת בִּפְנֵי הַבַּיִת וּשְׁלֹא בִפְנֵי הַבַּיִת וּבָאֲרִיסִין וּבֶחָכוֹרוֹת וּבַסִּיקָרִיקוֹן וּבַגּוֹזְלָן. הֲרֵי אֵילּוּ בִתְרוּמָה וּבְמַעֲשֵׂר מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּבִיכּוּרִין. יֵשׁ בְּבִיכּוּרִין מַה שֶׁאֵין בִּתְרוּמָה וּבְמַעֲשֵׂר. שֶׁהַבִּיכּוּרִים נִקְנִין בִּמְחוּבָּר לַקַּרְקַע עוֹשֶׂה אָדָם כָּל־שָׂדֵהוּ בִּיכּוּרִים וְחַייָב בְּאַחֵרָיוּתָם וּטְעוּנִין קָרְבָּן וְשִׁיר וּתְנוּפָה וְלִינָה. תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שָׁוָה לַבִּיכּוּרִים בִּשְׁתֵּי דְּרָכִים וְלַתְּרוּמָה בִשְׁתֵּי דְּרָכִים. נִיטֶּלֶת מִן הַטְּהוֹרָה עַל הַטְּמֵאָה וְשֶׁלֹּא מִן הַמּוּקָּף כְּבִיכּוּרִים. וְאוֹסֵר אֶת הַגּוֹרֶן וְיֵשׁ לָהּ שִׁיעוּר כִּתְרוּמָה. הלכה: נִיחָא הַתְּרוּמָה אוֹסֶרֶת אֶת הַגּוֹרֶן. תִּיפְתָּר שֶׁהִקְדִּימוֹ בַשִּׁיבּוֹלִין. דְּאָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מַעֲשֵׂר רִאשוֹן שֶׁהִקְדִּימוֹ בַשִּׁיבֳּלִין פָּטוּר מִתְּרוּמָה גְדוֹלָה. נִקְנִין בִּמְחוּבָּר לַקַּרְקַע דִּכְתִּיב בִּכּוּרֵי כָּל־אֲשֶׁר בְּאַרְצָם. עוֹשֶׂה אָדָם אֶת כָּל־שָׂדֵהוּ בִּכּוּרִים. דִּכְתִיב וְרֵאשִׁית כָּל־בִּכּוּרֵי כֹל. וְחַייָבִין בְּאַחֵרָיוּתָן דִּכְתִּיב רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָֽתְךָ. וּטְעוּנִין קָרְבָּן. נֶאֱמַר כָּאן שִׂמְחָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן שִׂמְחָה. מַה שִׂמְחָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן שְׁלָמִים אַף כָּאן שְׁלָמִים. וְשִׁיר. נֶאֱמַר כָּאן שִׁיר וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְהִנְּךָ לָהֶם כְּשִׁיר עֲגָבִים. וּתְנוּפָה. דִּכְתִיב וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ וְהִנִּיחוֹ. לְרַבּוֹת הַבִּיכּוּרִין שֶׁיִּטְעֲנוּ תְנוּפָה כְּרִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. וְלִינָה. דִּכְתִּיב וּפָנִיתָ בַבּוֹקֶר וְהָלַכְתָּ לְאוֹהָלֶךָ. הָא כָּל־הַפּוֹנוֹת שֶׁאַתָּה פוֹנֶה לֹא יְהוּ אֶלָּא בַבּוֹקֶר. אָמַר רִבִּי יוֹנָה הָדָא דְתֵימַר בְּשֶׁאֵין עִמָּהֶן קָרְבָּן. אֲבָל יֵשׁ עִמָּהֶן קָרְבָּן בְּלֹא כָךְ טָעוּן לִינָה מַחְמַת הַקָּרְבָּן. רִבִּי יוֹנָה אָמַר רִבִּי מַייְשָׁא וְחַד מִן רַבָּנִין. חַד מִינְהוֹן אָמַר זֹאת אוֹמֶרֶת שֶהַפֵּירוֹת הַטְּמֵאִין חַייָבִין בְּבִיכּוּרִים. וְחָרָנָה אָמַר מַעֲשֵׂר רִאשוֹן שֶׁהִקְדִּימוֹ בַשִּׁיבֳּלִין פָּטוּר מִתְּרוּמָה גְדוֹלָה.
והא מעשים בכל יום וקא מגבי שמואל אפי' בשבח המגיע לכתפיםלא קשיא הא דמסיק ביה כשיעור ארעא ושבחא הא דלא מסיק ביה אלא כשיעור ארעא דיהיב ליה שבחיה ומסליק ליההניחא למ"ד אי אית ליה זוזי ללוקח לא מצי מסליק ליה לבעל חוב שפיר אלא למאן דאמר כי אית ליה זוזי ללוקח מצי מסליק ליה לבעל חוב נימא ליה אילו הוה לי זוזי הוה מסלקינך מכולה ארעא השתא דלית לי זוזי הב לי גרבא דארעא בארעא שיעור שבחאיתלמוד בבלי בבא מציעא דף טו עמוד ב
הֵילֵ֤ל בְּרוֹשׁ֙ כִּֽי־נָ֣פַל אֶ֔רֶז אֲשֶׁ֥ר אַדִּרִ֖ים שֻׁדָּ֑דוּ הֵילִ֙ילוּ֙ אַלּוֹנֵ֣י בָשָׁ֔ן כִּ֥י יָרַ֖ד יַ֥עַר (הבצור) [הַבָּצִֽיר]׃ק֚וֹל יִֽלְלַ֣ת הָרֹעִ֔ים כִּ֥י שֻׁדְּדָ֖ה אַדַּרְתָּ֑ם ק֚וֹל שַׁאֲגַ֣ת כְּפִירִ֔ים כִּ֥י שֻׁדַּ֖ד גְּא֥וֹן הַיַּרְדֵּֽן׃ {פ}
כֹּ֥ה אָמַ֖ר יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֑י רְעֵ֖ה אֶת־צֹ֥אן הַהֲרֵגָֽה׃מקרא זכריה פרק יא פסוק ה