משנה: הוֹרָה בִפְנֵי עַצְמוֹ וְעָשָׂה בִפְנֵי עַצְמוֹ מִתְכַּפֵּר לוֹ בִפְנֵי עַצְמוֹ. הוֹרָה עִם הַצִּיבּוּר וְעָשָׂה עִם הַצִּיבּוּר מִתְכַּפֵּר לוֹ עִם הַצִּיבּוּר. שֶׁאֵין בֵּית דִּין חַייָבִין עַד שֶׁיּוֹרוּ לְבַטֵּל מִקְצָת וּלְקַייֵם מִקְצָת. וְכֵן הַמָּשִׁיחַ. וְלֹא בַעֲבוֹדָה זָרָה עַד שֶׁיּוֹרו לְבַטֵּל מִקְצָת וּלְקַייֵם מִקְצָת׃ הלכה: הוֹרָה בִפְנֵי עַצְמוֹ כול׳. הוֹרוּ בֵית דִּין וְהוֹרָה אַחֲרֵיהֶן וְהֶחֱלִיף. פְּשִׁיטָא נַעֲשִׂית אֶצְלוֹ כַעֲקִירַת גּוּף. אֶלָּא הוֹרָה הוּא תְחִילָּה וְהוֹרוּ בֵית דִּין אַחֲרֵיהֶן וְהֶחֱלִיפוּ. אֲפִילוּ כֵן נַעֲשִׂית אֶצְלוֹ כַעֲקִירַת גּוּף. אוֹ מֵאַחַר שֶׁהוֹרָה הוּא תְחִילָּה וְנִדְחָה הוֹרָייָתוֹ בְהוֹרָייָתָן וְאֵינָהּ נַעֲשִׂית אֶצְלוֹ כַעֲקִירַת גּוּף. הוֹרוּ בֵית דִּין וְהוֹרָה אַחֲרֵיהֶן. פְּשִׁיטָא אָכַל בְּהוֹרָײַת בֵּית דִּין פָּטוּר. אֲבָל מִשֶּׁחָֽזְרוּ בָהֶן בֵּית דִּין חַייָב. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְלֹא מַתְנִיתָא הִיא. הוֹרָה בִפְנֵי עַצְמוֹ מִתְכַּפֵּר לוֹ בִפְנֵי עַצְמוֹ. מִפְּנֵי שֶׁהוֹרָה בִפְנֵי עַצְמוֹ וְעָשָׂה בִפְנֵי עַצְמוֹ. אֲבָל אִם הוֹרָה עִם הַצִּיבּוּר וְעָשָׂה עִם הַצִּיבּוּר מִתְכַּפֵּר לוֹ עִם הַצִּיבּוּר. מִפְּנֵי שֶׁהוֹרָה עִם הַצִּיבּוּר וְעָשָׂה עִם הַצִּיבּוּר. אֲבָל הוֹרָה בִפְנֵי עַצְמוֹ מִתְכַּפֵּר לוֹ בִפְנֵי עַצְמוֹ.
אֵין בֵּין הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ לַמֻּדָּר מִמֶּנּוּ מַאֲכָל אֶלָּא דְּרִיסַת הָרֶגֶל וְכֵלִים שֶׁאֵין עוֹשִׂין בָּהֶן אֹכֶל נֶפֶשׁ. אֵין בֵּין נְדָרִים לִנְדָבוֹת אֶלָּא שֶׁהַנְּדָרִים חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן, וּנְדָבוֹת אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן:
אֵין בֵּין זָב הָרוֹאֶה שְׁתֵּי רְאִיּוֹת לְרוֹאֶה שָׁלֹשׁ אֶלָּא קָרְבָּן. אֵין בֵּין מְצֹרָע מֻסְגָּר לִמְצֹרָע מֻחְלָט אֶלָּא פְרִיעָה וּפְרִימָה. אֵין בֵּין טָהוֹר מִתּוֹךְ הֶסְגֵּר לְטָהוֹר מִתּוֹךְ הֶחְלֵט אֶלָּא תִגְלַחַת וְצִפֳּרִים:
אֵין בֵּין סְפָרִים לִתְפִלִּין וּמְזוּזוֹת אֶלָּא שֶׁהַסְּפָרִים נִכְתָּבִין בְּכָל לָשׁוֹן, וּתְפִלִּין וּמְזוּזוֹת אֵינָן נִכְתָּבוֹת אֶלָּא אַשּׁוּרִית. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אַף בַּסְּפָרִים לֹא הִתִּירוּ שֶׁיִּכָּתְבוּ אֶלָּא יְוָנִית:
משנה מגילה פרק א משנה ט
וַיִּבְרְח֥וּ הַבְּאֵרֹתִ֖ים גִּתָּ֑יְמָה וַיִּהְיוּ־שָׁ֣ם גָּרִ֔ים עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ {ס} וְלִיהֽוֹנָתָן֙ בֶּן־שָׁא֔וּל בֵּ֖ן נְכֵ֣ה רַגְלָ֑יִם בֶּן־חָמֵ֣שׁ שָׁנִ֣ים הָיָ֡ה בְּבֹ֣א שְׁמֻעַת֩ שָׁא֨וּל וִיהוֹנָתָ֜ן מִֽיִּזְרְעֶ֗אל וַתִּשָּׂאֵ֤הוּ אֹֽמַנְתּוֹ֙ וַתָּנֹ֔ס וַיְהִ֞י בְּחׇפְזָ֥הּ לָנ֛וּס וַיִּפֹּ֥ל וַיִּפָּסֵ֖חַ וּשְׁמ֥וֹ מְפִיבֹֽשֶׁת׃וַיֵּ֨לְכ֜וּ בְּנֵֽי־רִמּ֤וֹן הַבְּאֵֽרֹתִי֙ רֵכָ֣ב וּבַעֲנָ֔ה וַיָּבֹ֙אוּ֙ כְּחֹ֣ם הַיּ֔וֹם אֶל־בֵּ֖ית אִ֣ישׁ בֹּ֑שֶׁת וְה֣וּא שֹׁכֵ֔ב אֵ֖ת מִשְׁכַּ֥ב הַֽצׇּהֳרָֽיִם׃מקרא שמואל ב פרק ד פסוק ו