משנה: מְסַכְּכִין בַּנְּסָרִים דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה וְרִבִּי מֵאִיר אוֹסֵר. נָתַן עָלֶיהָ נֶסֶר שֶׁהוּא רָחָב אַרְבָּעָה טְפָחִים כְּשֵׁירָה וּבִלְבַד שֶׁלֹא יִישַׁן תַּחְתָּיו: הלכה: רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. בְּשֶׁיֵּשׁ בָּהֶן רוֹחַב [אַרְבַּע] נֶחְלְקוּ. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בִּמְשׁוּפִּין בְּכֵלִים נֶחְלְקוּ. וְהָא רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. בְּשֶׁיֵּשׁ בָּהֶן רוֹחַב אַרְבַּע נֶחְלְקוּ. הָא בִּמְשׁוּפִּין לְכֵלִים דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר. מִן מָה דְאָמַר רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. סִיכְּכָהּ בִּשְׁלַבִּיּוֹת פְּסוּלָה. וְאָֽמְרִין. כְּרִבִּי מֵאִיר הוֹרֵי. הָדָא אָֽמְרָה. הִיא הָדָא הִיא הָדָא. הָא רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בִּמְשׁוּפִּין לְכֵלִים נֶחְלְקוּ. הָא בְּשֶׁיֵּשׁ בָּהֶן רוֹחַב אַרְבְּעָה דִּבְרֵי הַכֹּל אָסוּר. מִן מָה דְהוֹרֵי רִבִּי יָסָא בְסִדְרָא רַבָּא. מַלְתֵּרָה מְסַכְּכִין [בָּהּ]. וְאָֽמְרִין. כְּרִבִּי יוּדָה הוֹרֵי. הָדָא אָֽמְרָה. הִיא הָדָא הִיא הָדָא. שְׁמוּאֵל אָמַר. הָדָא דְאַתְּ אָמַר. לְאוֹרֶךְ. אֲבָל לְרוֹחַב כָּשֵׁר. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. בֵּין לְאוֹרֶךְ בֵּין לְרוֹחַב כָּשֵׁר. רִבִּי זְרִיקָן בְּשֵׁם רַב הַמְנוּנָא. כְּדִבְרֵי מִי שֶׁהוּא פוֹסֵל כָּאן פוֹסֵל כָּאן. רִבִּי בִּין וְרִבִּי בּוּן בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָה. מַה רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. אֲמַר לוֹן. מִשֵּׁם שֶׁאֵין סְכַךְ פָּסוּל פּוֹסֵל אֶלָּא בְאַרְבַּע אַמּוֹת. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב הַמְנוּנָא. סוּכָּה שֶׁאֵינָהּ מַחְזֶקֶת אֶלָּא רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ וְשׁוּלְחָנוֹ. וְהֵבִיא נֶסֶר וְיִצְרַף מִמֶּנּוּ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. אִין תֵּימַר לְרוֹחַב. לֵית יְכִיל. דְּאָמַר רִבִּי זְרִיקָן בְּשֵׁם רַב הַמְנוּנָא. כְּדִבְרֵי מִי שֶׁהוּא פוֹסֵל כָּאן פוֹסֵל כָּאן. אֶלְּא כֵן אֲנָן קַייָמִין לְאוֹרֶךְ. וְאֶיפְשַׁר שֶׁלֹּא יִישַׁן תַּחְתָּיו.
וַיַּ֗עַן הַנַּ֛עַר הַנִּצָּ֥ב עַל־הַקּוֹצְרִ֖ים וַיֹּאמַ֑ר נַעֲרָ֤ה מֽוֹאֲבִיָּה֙ הִ֔יא הַשָּׁ֥בָה עִֽם־נׇעֳמִ֖י מִשְּׂדֵ֥י מוֹאָֽב׃וַתֹּ֗אמֶר אֲלַקֳּטָה־נָּא֙ וְאָסַפְתִּ֣י בָעֳמָרִ֔ים אַחֲרֵ֖י הַקּוֹצְרִ֑ים וַתָּב֣וֹא וַֽתַּעֲמ֗וֹד מֵאָ֤ז הַבֹּ֙קֶר֙ וְעַד־עַ֔תָּה זֶ֛ה שִׁבְתָּ֥הּ הַבַּ֖יִת מְעָֽט׃וַיֹּ֩אמֶר֩ בֹּ֨עַז אֶל־ר֜וּת הֲל֧וֹא שָׁמַ֣עַתְּ בִּתִּ֗י אַל־תֵּֽלְכִי֙ לִלְקֹט֙ בְּשָׂדֶ֣ה אַחֵ֔ר וְגַ֛ם לֹ֥א תַעֲבוּרִ֖י מִזֶּ֑ה וְכֹ֥ה תִדְבָּקִ֖ין עִם־נַעֲרֹתָֽי׃מקרא רות פרק ב פסוק ט
זלגו עיניו דמעות של רבי אלעזר בן שמוע אמר אשריכם תלמידי חכמים שדברי תורה חביבין עליכם ביותר קרא עליו המקרא הזה (תהלים קיט, צז) מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי וגו' הא מפני שר' יהודה בנו של ר' אלעאי ורבי אלעאי תלמידו של ר' אליעזר לפיכך שנה לך משנת רבי אליעזרואי סלקא דעתך דברי הכל פסול אתנייה מאי החזרת לי אבידתי איהו פלוגתא קאמר ליהאלא מאי כשר ור' אליעזר פסול פוסל אתנייה אי הכי מאי הא מפני (פלוגתא) אנן נמי פלוגתא קא מתנינןתלמוד בבלי מנחות דף יח עמוד א