פסחים פרק א-ה דפי תלמוד ירושלמי

משנה: וְעוֹד אָמַר רִבִּי יְהוּדָה שְׁתֵּי חַלּוֹת שֶׁל תּוֹדָה פְּסוּלוֹת וּמוּנָּחוֹת עַל גַּג הָאִיצְטֳבָא. כָּל־זְמַן שֶׁהֶן מוּנָּחוֹת כָּל־הָעָם אוֹכְלִין. נִיטְלָה אַחַת תּוֹלִין לֹא אוֹכְלִין וְלֹא שׂוֹרְפִין. נִיטְלוּ שְׁתֵּיהֶן הִתְחִילוּ כָּל־הָעָם שׂוֹרְפִין. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר חוּלִין נֶאֱכָלִין כָּל־אַרְבַּע וּתְרוּמָה כָּל־חָמֵשׁ וְשׂוֹרְפִין בִּתְחִלַּת שֵׁשׁ׃ הלכה: רִבִּי שִׁמְיוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. כְּשֵׁירוֹת הָיוּ. מִשֵּׁם מַאי הוּא פוֹסְלָן. שֶׁלֹּא לִשׁחוֹט עֲלֵיהֶן אֶת הַזֶּבַח. וְלֹא בִשְׁחִיטָה הֵן קְדֵישׁוֹת. וְיִפָּדֶה וְיֵאָכֵל. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. חוֹלִייָא קוֹמוֹי לֹא אָכַל. וְאַתְּ אָמַרְתָּ. יִפָּדֶה וְיֵאָכֵל. רִבִּי [חֲנִינָא] אָמַר. פְּסוּלוֹת הָיוּ. מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ מְמַהֲרִין לְהָבִיא תוֹדוֹתֵיהֶן מִפּנֵי חָמֵץ שֶׁבַּתוֹדָה. וְאֵי אֶיפְשַׁר שֶׁלֹּא יִישָּׁפֵךְ דָּמָהּ שֶׁלְאֶחָד וְהִיא נִפְסֶלֶת. תַּנֵּי. שְׁתֵּי פָּרוֹת חוֹרְשׁוֹת [בִּירוּשָׁלִַם.] וִירושָׁלִַם לֹא בְמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מָלָאכָה בְּאַרְבָּעָה עָשָׁר הִיא. נִרָאֵית כְּחוֹרְשׁוֹת. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. שְׁתֵּי נֵירוֹת דּוֹלְקִין. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. שְׁנֵי סַדִּינִין. אָמַר רִבִּי פִינְחָס. וְלֹא פְלִיגִין. מָאן דְּאָמַר. שְׁתֵּי פָּרוֹת שְׁתֵּי נֵירוֹת. בַּחוֹל. מָאן דָּמַר. שְׁנֵי סַדִּינִין. בַּשַּׁבָּת. רִבִּי חֲנַנְיָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. וְיִקְבְּעוּ לָהּ תְּקִיעָה. אָמַר לֵיהּ. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן נִמְצֵאתָה [אוֹמֵר. שֶׁמָּא] לְתָמִיד הֵן תוֹקְעִין [וְהֵן מִתְקַלְקְלִין]. אָמַר לֵיהּ. וְהָא תַנִּינָן. שָׁלשׁ לְהַבְטִיל הָעָם מִן הַמְּלָאכָה. וְשָׁלשׁ לְהַבְדִּיל בֵּין קוֹדֶשׁ לְחוֹל. אָמַר לֵיהּ. תַּמָּן כָּל־עֶרֶב שַׁבָּת וְעֶרֶב שַׁבָּת הֵן תוֹקְעִין וְאֵינָּן טוֹעִין. בְּרַם הָכָא אַחַת לְקִיצִּין הֵן. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן. אַף הֵן סְבוּרִין שֶׁמָּא לְתָמִיד הֵן תוֹקְעִין וְהֵן מִתְקַלְקְלִין. לָמַּה. מִפְּנֵי קְדושָּׁתָהּ. אוֹ מִשׁוּם שֶׁאֵין אוֹכְלֶיהָ מְצוּיִין. מַה נְפִיק מִבֵּינֵיהוֹן. חַלּוֹת תּוֹדָה. אִין תֵּימַר מִשׁוּם שֶׁאֵין אוֹכְלֶיהָ מְצוּיִין. אֵילּוּ אוֹכְלֶיהֶן מְצוּיִין. אִין תֵּימַר מִפְּנֵי קְדושָּׁתָהּ. אֵילּוּ יֵשׁ לָהֶן קְדוּשָּׁה. רִבִּי נָתָן אוֹמֵר. כְּשֵׁירוֹת נִיטְלוּ (שֶׁיְּהוּ) [שׁוֹהִין] לָהֶן שָׁעָה אַחַת לַאֲכִילָתָן וְתוֹלִין אֲבָל לֹא שׂוֹרְפִין. אִית לָךְ מֵימַר מִשׁוּם שֶׁאֵין אוֹכְלֶיהָ מְצוּיִין. לֹא מִפְּנֵי קְדושָּׁתָהּ. אוֹף הָכָא מִפְּנֵי קְדושָּׁתָהּ. אָמַר רִבִּי יוּדָה בֵּן פָּזִי. נִרָאִין דְּבָרִים שֶׁתְּהֵא הֲלָכָה כְרַבָּן גַּמְלִיאֵל. שֶׁהוּא אוֹמֵר מֵעֵין שְׁנֵיהֶן. אֲתֲאַ רִבִּי אָבוּן רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹצָדָק. הֲלָכָה כְרַבָּן גַּמְלִיאֵל. שֶׁהוּא אוֹמֵר מֵעֵין שְׁנֵיהֶן.