מַשָּׂ֥א דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֶל־יִשְׂרָאֵ֑ל בְּיַ֖ד מַלְאָכִֽי׃ אָהַ֤בְתִּי אֶתְכֶם֙ אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה וַֽאֲמַרְתֶּ֖ם בַּמָּ֣ה אֲהַבְתָּ֑נוּ הֲלוֹא־אָ֨ח עֵשָׂ֤ו לְיַֽעֲקֹב֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וָאֹהַ֖ב אֶֽת־יַעֲקֹֽב׃ וְאֶת־עֵשָׂ֖ו שָׂנֵ֑אתִי וָאָשִׂ֤ים אֶת־הָרָיו֙ שְׁמָמָ֔ה וְאֶת־נַחֲלָת֖וֹ לְתַנּ֥וֹת מִדְבָּֽר׃ כִּי־תֹאמַ֨ר אֱד֜וֹם רֻשַּׁ֗שְׁנוּ וְנָשׁוּב֙ וְנִבְנֶ֣ה חֳרָב֔וֹת כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת הֵ֥מָּה יִבְנ֖וּ וַאֲנִ֣י אֶהֱר֑וֹס וְקָרְא֤וּ לָהֶם֙ גְּב֣וּל רִשְׁעָ֔ה וְהָעָ֛ם אֲשֶׁר־זָעַ֥ם יְהֹוָ֖ה עַד־עוֹלָֽם׃ וְעֵינֵיכֶ֖ם תִּרְאֶ֑ינָה וְאַתֶּ֤ם תֹּֽאמְרוּ֙ יִגְדַּ֣ל יְהֹוָ֔ה מֵעַ֖ל לִגְב֥וּל יִשְׂרָאֵֽל׃ בֵּ֛ן יְכַבֵּ֥ד אָ֖ב וְעֶ֣בֶד אֲדֹנָ֑יו וְאִם־אָ֣ב אָ֣נִי אַיֵּ֣ה כְבוֹדִ֡י וְאִם־אֲדוֹנִ֣ים אָ֩נִי֩ אַיֵּ֨ה מוֹרָאִ֜י אָמַ֣ר ׀ יְהֹוָ֣ה צְבָא֗וֹת לָכֶם֙ הַכֹּֽהֲנִים֙ בּוֹזֵ֣י שְׁמִ֔י וַאֲמַרְתֶּ֕ם בַּמֶּ֥ה בָזִ֖ינוּ אֶת־שְׁמֶֽךָ׃ מַגִּישִׁ֤ים עַֽל־מִזְבְּחִי֙ לֶ֣חֶם מְגֹאָ֔ל וַֽאֲמַרְתֶּ֖ם בַּמֶּ֣ה גֵאַלְנ֑וּךָ בֶּאֱמׇרְכֶ֕ם שֻׁלְחַ֥ן יְהֹוָ֖ה נִבְזֶ֥ה הֽוּא׃ וְכִֽי־תַגִּישׁ֨וּן עִוֵּ֤ר לִזְבֹּ֙חַ֙ אֵ֣ין רָ֔ע וְכִ֥י תַגִּ֛ישׁוּ פִּסֵּ֥חַ וְחֹלֶ֖ה אֵ֣ין רָ֑ע הַקְרִיבֵ֨הוּ נָ֜א לְפֶחָתֶ֗ךָ הֲיִרְצְךָ֙ א֚וֹ הֲיִשָּׂ֣א פָנֶ֔יךָ אָמַ֖ר יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ וְעַתָּ֛ה חַלּוּ־נָ֥א פְנֵי־אֵ֖ל וִֽיחׇנֵּ֑נוּ מִיֶּדְכֶם֙ הָ֣יְתָה זֹּ֔את הֲיִשָּׂ֤א מִכֶּם֙ פָּנִ֔ים אָמַ֖ר יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ מִ֤י גַם־בָּכֶם֙ וְיִסְגֹּ֣ר דְּלָתַ֔יִם וְלֹא־תָאִ֥ירוּ מִזְבְּחִ֖י חִנָּ֑ם אֵֽין־לִ֨י חֵ֜פֶץ בָּכֶ֗ם אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת וּמִנְחָ֖ה לֹא־אֶרְצֶ֥ה מִיֶּדְכֶֽם׃ כִּ֣י מִמִּזְרַח־שֶׁ֜מֶשׁ וְעַד־מְבוֹא֗וֹ גָּד֤וֹל שְׁמִי֙ בַּגּוֹיִ֔ם וּבְכׇל־מָק֗וֹם מֻקְטָ֥ר מֻגָּ֛שׁ לִשְׁמִ֖י וּמִנְחָ֣ה טְהוֹרָ֑ה כִּֽי־גָד֤וֹל שְׁמִי֙ בַּגּוֹיִ֔ם אָמַ֖ר יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ וְאַתֶּ֖ם מְחַלְּלִ֣ים אוֹת֑וֹ בֶּאֱמׇרְכֶ֗ם שֻׁלְחַ֤ן אֲדֹנָי֙ מְגֹאָ֣ל ה֔וּא וְנִיב֖וֹ נִבְזֶ֥ה אׇכְלֽוֹ׃ וַאֲמַרְתֶּם֩ הִנֵּ֨ה מַתְּלָאָ֜ה וְהִפַּחְתֶּ֣ם אוֹת֗וֹ אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת וַהֲבֵאתֶ֣ם גָּז֗וּל וְאֶת־הַפִּסֵּ֙חַ֙ וְאֶת־הַ֣חוֹלֶ֔ה וַהֲבֵאתֶ֖ם אֶת־הַמִּנְחָ֑ה הַאֶרְצֶ֥ה אוֹתָ֛הּ מִיֶּדְכֶ֖ם אָמַ֥ר יְהֹוָֽה׃ {ס} וְאָר֣וּר נוֹכֵ֗ל וְיֵ֤שׁ בְּעֶדְרוֹ֙ זָכָ֔ר וְנֹדֵ֛ר וְזֹבֵ֥חַ מׇשְׁחָ֖ת לַאדֹנָ֑י כִּי֩ מֶ֨לֶךְ גָּד֜וֹל אָ֗נִי אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת וּשְׁמִ֖י נוֹרָ֥א בַגּוֹיִֽם׃
היה ר"מ אומר מנין [אתה אומר] שבמדה שאדם מודד מודדין לו שנא' (ישעיהו כ״ז:ח׳) בסאסאה בשלחה תריבנה אין לי אלא [שמדד בסאה מנין מדד חצי קב תרקב] רובע וחצי רובע תומן ועוכלא ת"ל (ישעיהו ט׳:ד׳) כי כל סאון סואן ברעש הרי כאן מדות הרבה [חשבונות הרבה] אין לי אלא דבר הבא במדה מנין שאפי' פרוטות קטנות מצטרפות לחשבון גדול ת"ל (קוהלת ו) אחת לאחת למצוא חשבון וכן [אתה מוצא] בסוטה שבמדה שמדדה בה מדדו לה היא עמדה [לפניו כדי שתהא נאה לפניו לפיכך כהן מעמידה לפני הכל להתראות קלונה שנאמר (במדבר ה׳:י״ח) והעמיד הכהן את האשה לפני ה' וגו' היא פרסה לו סדין לכך נוטל כהן צעיפה מעל ראשה ומניח תחת רגליו היא קלעה לו שער לפיכך כהן סותרה היא קשטה לו פניה לפיכך פניה מוריקות היא כחלה לו עיניה לפיכך עיניה בולטות היא הראתו באצבעה לפיכך צפרניה נושרות היא הראתו את בשרה לפיכך כהן קורע חלוקה ומראה קלונה לרבים היא חגרה לו בפנים לפיכך כהן מביא חבל מצרי וקושר למעלה מדדיה וכל הרוצה לראות בא ורואה היא פתחה] לו ירכה לפיכך ירכה נימסית היא קבלתו על כרסה לפיכך כרסה [נופחת] היא האכילתו [מעדנים] לפיכך מנחתה מאכל בהמה היא השקתו [יינות בכוסות משובחין] לפיכך כהן משקה אותה מים [מרים] במקידה של חרס היא עשתה בסתר שנא' (איוב כ״ד:ט״ו) ועין נואף שמרה נשף [לאמר] וגו' ואינה יודעת שיושב בסתרו של עולם [פנים שם עליה] שנא' (שם) וסתר פנים ישים ד"א מלמד שהמקום מוציא סתרה לגלוי שנא' (משלי כז) תכסה שנאה [וגו'].אנשי [מבול] לא נתגאו לפני המקום אלא מתוך הטובה שהשפיע להם שנא' (איוב כ״א:ט׳) בתיהם שלום מפחד [וגו'] שורו עבר ולא יגעיל [וגו'] ישלחו כצאן עויליהם [וגו' ישאו בתוף וגו'] יבלו בטוב ימיהם וגו' היא גרמה להם [ויאמרו] לאל סור ממנו מה שדי כי נעבדנו [אמרו אין לו עלינו טרחות אלא שתי טיפות של גשמים הרי שלנו] נהרות ומעיינות שאנו מסתפקין בהם בימות החמה ובימות הגשמים [שנא' (בראשית ד) ואד יעלה מן הארץ] אמר להם המקום בטובה [שהטלתי] לכם בה אתם מתגאים לפני בה אני נפרע מכם מהו אומר (שם) ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ ר' יוסי בן [דורמסקין אומר אנשי מבול] לא נתגאו לפני המקום אלא [בגלגלי] עין שדומה למים שנא' (שם) [ויראו בני האלהים את בנות האדם אף המקום ברוך הוא לא נפרע מהן אלא בגלגל מים שדומה לעין] שנא' (שם) ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה [וגו'].אנשי [מגדל] לא נתגאו לפני המקום אלא מתוך הטובה שהשפיע להם שנא' (בראשית י) ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים ויהי בנסעם מקדם וגו' ואין ישיבה אלא אכילה ושתיה שנא' (שמות ל״ב:ו׳) וישב העם לאכול ושתו וגו' היא גרמה להם [ויאמרו] (בראשית י) הבה נבנה לנו עיר [ומגדל] וגו' [מהו] אומר (שם) ויפץ ה' אותם וגו' אנשי סדום לא נתגאו לפני המקום אלא מתוך הטובה שהשפיע להם שנא' (איוב כ״ח:ה׳) ארץ ממנה יצא לחם וגו' מקום ספיר אבניה [וגו'] נתיב לא ידעו עיט [וגו'] אנשי סדום [אמרו] הואיל ומזון יוצא מארצנו וכסף וזהב [יוצא מארצנו] ואבנים טובות ומרגליות [יוצאות] מארצנו אין אנו צריכין שיבאו בני אדם [עלינו אלא לחסרנו נעמוד ונשבית את הרגל מבינותינו] אמר להם הקב"ה כהטיבותי לכם אתם מבקשים לשכח את הרגל מבינותיכם אני אשכח את הרגל מביניכם ואשכח אתכם מן העולם מהו אומר (שם) פרץ נחל וגו' (איוב י״ב:ו׳) ישליו אהלים לשודדים וגו' וכן הוא אומר (יחזקאל ט״ז:מ״ט) חי אני נאם ה' אלהים אם עשתה סדום אחותך וגו' הנה זה היה עון סדום אחותך גאון שבעת לחם וגו'. מצרים לא נתגאו לפני המקום ב"ה אלא במים שנא' (שמות א׳:כ״ב) ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד וגו' אף המקום ב"ה לא נפרע מהם אלא במים שנא' (שמות ט״ו:ד׳) מרכבות פרעה וחילו ירה בים סיסרא לא נתגאה לפני המקום אלא בלגיונות שאין מקבלין שכר (שופטים ה׳:י״ט) באו מלכים נלחמו [וגו'] ולא זזו משם ולא ספנוהו מפני שהוא גולייר.תוספתא סוטה פרק ג תוס ד
משנה: הַלּוֹקֵחַ מִן הַנַּחְתּוֹם מְעַשֵּׂר מִן הַחַמָּה עַל הַצּוֹנֶנֶת וּמִן הַצּוֹנֶנֶת עַל הַחַמָּה אֲפִילוּ מִטֻפּוֹסִים הַרְבֶּה דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר שֶׁאֲנִי אוֹמֵר חִטִּים שֶׁל אֶמֶשׁ הָיוּ מִשֶּׁל אֶחָד וְשֶׁל הַיּוֹם הָיוּ מִשֶּׁל אַחֵר. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסֵר בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וּמַתִּיר בְּחַלָּה.תלמוד ירושלמי דמאי פרק ה הלכה ג