מַתְנִיתָא מִשֶׁהוֹדָה רִבִּי עֲקִיבָה לְרִבִּי טַרְפוֹן. דְּתַנֵּי. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר. עֵד אֶחָד נֶאֱמָן לְטַמְאוֹתָהּ וְאֵין עֵד אֶחָד נֶאֱמָן לְהַפְסִידָהּ מִכְּתוּבָּתָהּ. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. כְּשֵׁם שֶׁעֵד אֶחָד נֶאֱמָן לְטַמּוֹתָהּ. כֵּן עֵד אֶחָד נֶאֱמָן לְהַפְסִידָהּ מִכְּתוּבָּתָהּ. אָמַר לוֹ רִבִּי טַרְפוֹן. אֵיכָן מָצִינוּ עֵד אֶחָד בְּמָמוֹן כְּלוּם. אָמַר לוֹ רִבִּי עֲקִיבָה. וְאֵיכָן מָצִינוּ עֵד אֶחָד בְּאֵשֶׁת אִישׁ כְּלוּם. אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁעֵד אֶחָד נֶאֱמָן לְטַמּוֹתָהּ. כָּךְ עֵד אֶחָד נֶאֱמָן לְהַפְסִידָהּ מִכְּתוּבָּתָהּ. חָזַר רִבִּי עֲקִיבָה לִהְיוֹת שׁוֹנֶה כְרִבִּי טַרְפוֹן.רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בָּעֵי. חֲמוֹתָהּ שֶׁאָֽמְרָה. אֲנִי רְאִיתִיהָ שֶׁנִּיטְמֵאת. [וְאַתְּ אָמַר. לֹא הָֽיְתָה שׁוֹתָה. וּבָא אַחֵר וְאָמַר אֲנִי רְאִיתִיהָ שֶׁנִּיטְמֵאת.] מָה [הָיָה] בָא לְהֵעִיד. אִם לְהַשְׁקוֹתָהּ. כְּבָר נִרְאֵית שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת. אֶלָּא לֹא בָא [אֶלָּא] לְהַפְסִידָהּ מִכְּתוּבָּתָהּ. שֶׁאֵין מַפְסִידִין מָמוֹן עַל פִּי עֵד אֶחָד. רִבִּי יוֹסֵי בָּעֵי. שָׁמַע מִן הָעוֹף הַפּוֹרֵחַ. אֲנִי רְאִיתִיהָ שֶׁנִּיטְמֵאת. אַתְּ אָמַר. לא הָֽיְתָה שׁוֹתָה. וּבָא אֶחָד וְאָמַר. אֲנִי רְאִיתִיהָ שֶׁנִּיטְמֵאת. מָה בָא לְהָעִיד. אִם לְחַשְׁקוֹתָהּ. כְּבָר נִרְאֵית שֶׁלֹּא [לִשְׁתּוֹת]. אֶלָּא לֹא בָא אֶלָּא לְהַפְסִידָהּ מִכְּתוּבָּתָהּ. שֶׁאֵין מַפְסִידִין מָמוֹן עַל פִּי עֵד אֶחָד.מִמַּה דְרִבִּי יוֹסֵי אָמַר. פְּלוֹנִי אָכַל חֵלֶב וְהִתְרוּ בוֹ אֵינוֹ לוֹקֶה. אָמַר לוֹ אֶחָד. חֵלֶב הוּא. וְהִתְרוּ בוֹ שְׁנַיִם. לוֹקֶה. וְעִיקָּר עֵידוּתוֹ לֹא בְעֵד אֶחָד הוּא. מִמַּה דְרִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. פְּלוֹנִי נָזִיר וְנִיטְמָא. הִתְרִיתִּי בוֹ. אֵינוֹ לוֹקֶה. אָמַר לוֹ אֶחָד. נָזִיר אַתָּה. וְהָיָה נוֹהֵג בְּנְזִירוּת עַל פִּיו. שָׁתָה יַיִן וְנִיטְמָא לַמֵּתִים. הִתְרוּ בוֹ שְׁנַיִם. לוֹקֶה. וְעִיקָּר עֵידוּתוֹ לֹא בְעֵד אֶחָד הוּא. מִמַּה דְרִבִּי מָנָא אָמַר. פְּלֹנִית כּוֹהֶנֶת וְזִינָת. וּבָא עָלֶיהָ בַּעֲלָהּ הַכֹּהֵן וְהִתְרֵיתִי בָוֹ. [אֵינוֹ] לוֹקֶה. נִסְתְּרָה בִפְנֵי שְׁנַיִם. אָמַר אֶחָד. אֲנִי רְאִיתִיהָ שֶׁנִּיטְמֵאת. וּבָא עָלֶיהָ בַעֲלָהּ כֹּהֵן. הִתְרוּ בוֹ שְׁנַיִם. לוֹקֶה. עִיקָּר עֵידוּתוֹ לֹא בְעֵד אֶחָד הוּא.תלמוד ירושלמי סוטה פרק ו הלכה ב
זָהָב בְּדִינָרִין אֵין פָּחוֹת מִבִּשְׁנֵי דִינָרִין כֶּסֶף זָהָב וְאֵימָא דַּהֲבָא פְּרִיכָא בִּתְרֵי דִינָרֵי דַּהֲבָא קָאָמַר אָמַר אַבָּיֵי יַד בַּעַל הַשְּׁטָר עַל הַתַּחְתּוֹנָהרֵישָׁא דְּקָתָנֵי כֶּסֶף בְּדִינָרִין אֵין פָּחוֹת מִשְּׁנֵי דִּינָרִין זָהָב כֶּסֶף אַמַּאי אֵימָא כַּסְפָּא נְסָכָא בִּתְרֵי דִּינָרֵי כַּסְפָּא קָאָמַראָמַר רַב אָשֵׁי רֵישָׁא דִּכְתַב דִּינָרֵי סֵיפָא דִּכְתַב דִּינָרִיןתלמוד בבלי בבא בתרא דף קסו עמוד א