כְּמַאן — כְּרַב יוֹסֵף, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה? לָא, כְּרַבָּה, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כֹּל שֶׁיָּכוֹל לְעָרֵב כּוּ׳. הָא תְּנֵינָא חֲדָא זִימְנָא: סָפֵק, רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמְרִים: הֲרֵי זֶה חַמָּר גַּמָּל. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת לָא תֵּימָא טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר סָפֵק עֵירַב סָפֵק לֹא עֵירַב הוּא דְּהָוֵי חַמָּר גַּמָּל, אֲבָל וַדַּאי לֹא עֵירַב — לָא הָוֵי חַמָּר גַּמָּל. אֶלָּא: אֲפִילּוּ וַדַּאי לֹא עֵירַב הָוֵי חַמָּר גַּמָּל. דְּהָא הָכָא וַדַּאי לֹא עֵירַב, וְקָא הָוֵי חַמָּר גַּמָּל. מַתְנִי׳ מִי שֶׁיָּצָא חוּץ לַתְּחוּם אֲפִילּוּ אַמָּה אַחַת לֹא יִכָּנֵס. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: שְׁתַּיִם — יִכָּנֵס, שָׁלֹשׁ — לֹא יִכָּנֵס. גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: רַגְלוֹ אַחַת בְּתוֹךְ הַתְּחוּם, וְרַגְלוֹ אַחַת חוּץ לַתְּחוּם — לֹא יִכָּנֵס, דִּכְתִיב: ״אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ״. ״רַגְלְךָ״ כְּתִיב. וְהָתַנְיָא: רַגְלוֹ אַחַת בְּתוֹךְ הַתְּחוּם וְרַגְלוֹ אַחַת חוּץ לַתְּחוּם — יִכָּנֵס! הָא מַנִּי? אֲחֵרִים הִיא, דְּתַנְיָא: אֲחֵרִים אוֹמְרִים: לִמְקוֹם שֶׁרוּבּוֹ הוּא נִזְקָר. אִיכָּא דְאָמְרִי, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: רַגְלוֹ אַחַת בְּתוֹךְ הַתְּחוּם וְרַגְלוֹ אַחַת חוּץ לַתְּחוּם — יִכָּנֵס, דִּכְתִיב: ״אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ״ — ״רַגְלֶיךָ״ קָרֵינַן. וְהַתַּנְיָא: לֹא יִכָּנֵס! הוּא דְּאָמַר כַּאֲחֵרִים, דְּתַנְיָא: לִמְקוֹם שֶׁרוּבּוֹ הוּא נִזְקָר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר שְׁתַּיִם יִכָּנֵס שָׁלֹשׁ לֹא יִכָּנֵס. וְהָתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַחַת — יִכָּנֵס, שְׁתַּיִם — לֹא יִכָּנֵס. לָא קַשְׁיָא: הָא דַּעֲקַר חֲדָא וְקָם אַתַּרְתֵּי. הָא דַּעֲקַר תַּרְתֵּי וְקָם אַתְּלָת. וְהָתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אַמָּה אַחַת לֹא יִכָּנֵס! כִּי תַּנְיָא הָהִיא לְמוֹדֵד, דִּתְנַן: וְלַמּוֹדֵד שֶׁאָמְרוּ נוֹתְנִין לוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה — אֲפִילּוּ סוֹף מִדָּתוֹ כָּלֶה בִּמְעָרָה. מַתְנִי׳ מִי שֶׁהֶחֱשִׁיךְ חוּץ לַתְּחוּם אֲפִילּוּ אַמָּה אַחַת לֹא יִכָּנֵס. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֲפִילּוּ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת יִכָּנֵס, שֶׁאֵין הַמָּשׁוֹחוֹת מְמַצִּין אֶת הַמִּדּוֹת מִפְּנֵי הַטּוֹעִין. גְּמָ׳ תָּנָא: מִפְּנֵי טוֹעֵי הַמִּדָּה.

הַדְרָן עֲלָךְ מִי שֶׁהוֹצִיאוּהוּ

מַתְנִי׳ כֵּיצַד מְעַבְּרִין אֶת הֶעָרִים? בַּיִת נִכְנָס בַּיִת יוֹצֵא, פִּגּוּם נִכְנָס פִּגּוּם יוֹצֵא, הָיוּ שָׁם גְּדוּדִיּוֹת גְּבוֹהוֹת עֲשָׂרָה טְפָחִים, מידע כלליראשי סידור תפילה אודות האתר הצהרת פרטיות מפת האתר קריאהקריאה עם מפרשים רשימות תהילים שונותחיפוש בתוכן קישורים סטטיסטיקה מַה־תְּחַשְּׁבוּן֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה כָּלָ֖ה ה֣וּא עֹשֶׂ֑ה לֹא־תָק֥וּם פַּעֲמַ֖יִם צָרָֽה׃כִּ֚י עַד־סִירִ֣ים סְבֻכִ֔ים וּכְסׇבְאָ֖ם סְבוּאִ֑ים אֻ֨כְּל֔וּ כְּקַ֥שׁ יָבֵ֖שׁ מָלֵֽא׃מִמֵּ֣ךְ יָצָ֔א חֹשֵׁ֥ב עַל־יְהֹוָ֖ה רָעָ֑ה יֹעֵ֖ץ בְּלִיָּֽעַל׃ {ס}        מקרא נחום פרק א פסוק יב משנה: עוֹשִׂין מַעֲקֶה לַגַּג וְלַמִּרְפֶּסֶת מַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט אֲבָל לֹא מַעֲשֵׂה אוּמָּן. שָׁפִין אֶת הַסְּדָקִין וּמַעְגִּילִין אוֹתָן בַּמַּעְגִּילָה בַּיָּד וּבָרֶגֶל אֲבָל לֹא בַּמַּחְלְצַיִים. הַצִּיר וְהַצִּינּוֹר וְהַקּוֹרָה וְהַמַּנְעוּל וְהַמַּפְתֵּחַ שֶׁנִּשְׁבְּרוּ מְתַקְּנָן בַּמּוֹעֵד וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְכַוֵּין מְלַאכְתּוֹ בַּמּוֹעֵד. כְּבָשִׁין שֶׁהוּא יָכוֹל לֶאֱכוֹל מֵהֶן בַּמּוֹעֵד כּוֹבְשָׁן׃הלכה: לְגַג שְׁלֹשָׁה וּלְמִרְפֶּסֶת עֲשָׂרָה.שָׁפִין אֶת הַסְּדָקִין. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. הַשָּׁף שָׁף בָּרֶגֶל וְהַמְּעַגֵּל מְעַגֵּל בַּיָּד. מַתְנִיתֵן בְּמַעֲגִילָה קְטַנָּה. וּמַה דְתַנֵּי רִבִּי חִייָה בְּמַעֲגִילָה גְדוֹלָה.תלמוד ירושלמי מועד קטן פרק א הלכה י קודםהבא