קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לִמְעִילָה וּלְחַיֵּיב עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם פִּיגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה אֶחָד קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ וְאֶחָד קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לִמְעִילָה גְּמָ׳ הַשְׁתָּא יֵשׁ לוֹמַר דְּקָתָנֵי אֶחָד קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ וְאֶחָד קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת דְּהַאי קְדוּשַּׁת הַגּוּף וְהַאי קְדוּשַּׁת דָּמִים אֲפִילּוּ הָכִי קָתָנֵי מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ עִם קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ מִיבַּעְיָא מִשּׁוּם דְּקָתָנֵי עֲלַהּ לְחַיֵּיב עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּיגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא דְּקׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת לָא אִיכָּא הָכִי מִשּׁוּם הָכִי קָא פְּלִיג לֵיהּ אָמַר רַבִּי יַנַּאי מְחַוַּורְתָּא אֵין חַיָּיבִין מִשּׁוּם מְעִילָה אֶלָּא עַל קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת וְעוֹלָה בִּלְבַד מַאי טַעְמָא דְּאָמַר קְרָא נֶפֶשׁ כִּי תִּמְעֹל מַעַל מִקׇּדְשֵׁי ה׳ קֳדָשִׁים הַמְיוּחָדִין לַה׳ יֵשׁ בָּהֶן מְעִילָה אֲבָל קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ אִית בְּהוּ לַכֹּהֲנִים וְאִית בְּהוּ לַבְּעָלִים תְּנַן קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לִמְעִילָה מִדְּרַבָּנַן קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁשְּׁחָטָן בַּדָּרוֹם מוֹעֲלִים בָּהֶן מִדְּרַבָּנַן תְּנַן הַנֶּהֱנֶה מִן הַחַטָּאת כְּשֶׁהִיא חַיָּה לֹא מָעַל עַד שֶׁיִּפְגּוֹם כְּשֶׁהִיא מֵתָה כֵּיוָן שֶׁנֶּהֱנָה כׇּל שֶׁהוּא מָעַל מִדְּרַבָּנַן וּמִדְּאוֹרָיְיתָא לָא וְהָתַנְיָא רַבִּי אוֹמֵר כׇּל חֵלֶב לַה׳ לְרַבּוֹת אֵימוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים לִמְעִילָה מִדְּרַבָּנַן וְהָא קְרָא קָא נָסֵיב לַהּ אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא וְהָא אָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן קָדָשִׁים שֶׁמֵּתוּ יָצְאוּ מִידֵי מְעִילָה דְּבַר תּוֹרָה בְּמַאי אִילֵימָא בְּקׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת אֲפִילּוּ כִּי מֵתוּ נָמֵי לָא יְהֵא אֶלָּא דְּאַקְדֵּישׁ אַשְׁפָּה לְבֶדֶק הַבַּיִת לָאו אִית בַּהּ מְעִילָה אֶלָּא קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ דְּאוֹרָיְיתָא מִי אִית בְּהוּ מְעִילָה אֶלָּא הָכִי קָא אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי מֵהַאי קְרָא קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת שָׁמְעִין מִינַּהּ קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ לָא שָׁמְעִין מִינַּהּ
בראשונה היו אומרים מלקט אדם זיתים מתוך שלו כדרך שמלקט מתוך של חבירו את הגס הגס חזרו להיות נותנין זה לזה בטובה התקינו שיהו מביאין מן המצוי ומן הקרוב והלב יודע אם לעקל ואם לעקלקלות בראשונה היו אומרים מלקט אדם צרורות וחרסין מתוך שלו כדרך שמלקט מתוך של חבירו את הגס הגס משרבו עוברי עבירה חזרו לאיסור.שדה שניטייבה אין זורעין אותה במוצאי שביעית איזו היא שדה שניטייבה [כל זמן] שבני אדם חורשין חמש והוא חורש שש שש והוא חורש שבע שמאי הזקן אומר אילו היתה שעה פנויה גוזרני עליה שלא תזרע ב"ד של אחריו גזרו עליה שלא תזרע.אין חוכרין נירין מישראל החשוד על השביעית אבל לוקחין הימנו שדה זרועה שלא גזרו אלא עד מקום שהן יכולין לזרוע המקבל שדה מן הנכרי פוסק עמו על מנת שהנכרי זורעה הנכרי והכותי שחרשו אין עושין אותן בית הפרס שלא גזרו אלא עד מקום שהן יכולין לגזור אין מגדלין בהמה דקה אבל מגדלין בהמה גסה שלא גדרו אלא גדר שיוכל לעמוד.תוספתא שביעית פרק ג תוס ח
וּמַאן דְּאָמַר מִ״לִּפְנוֹת עֶרֶב״, הָכְתִיב ״מִקְּרֵה לָיְלָה״! אָמַר לָךְ, אוֹרְחָא דְקֶרִי לֵמֵתֵיא בְּלֵילְיָא.מַתְנִי׳ נָזִיר הָיָה שְׁמוּאֵל, כְּדִבְרֵי רַבִּי נְהוֹרַאי, שֶׁנֶּאֱמַר ״וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ״. נֶאֱמַר בְּשִׁמְשׁוֹן ״וּמוֹרָה״, וְנֶאֱמַר בִּשְׁמוּאֵל ״וּמוֹרָה״. מָה ״מוֹרָה״ הָאֲמוּרָה בְּשִׁמְשׁוֹן — נָזִיר, אַף ״מוֹרָה״ הָאֲמוּרָה בִּשְׁמוּאֵל — נָזִיר.אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: וַהֲלֹא אֵין מוֹרָה אֶלָּא שֶׁל בָּשָׂר וָדָם! אֲמַר לֵיהּ רַבִּי נְהוֹרַאי: וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ״וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֵיךְ אֵלֵךְ וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי״, שֶׁכְּבָר הָיָה עָלָיו מוֹרָא שֶׁל בָּשָׂר וָדָם.תלמוד בבלי נזיר דף סו עמוד א