תְּחִלָּה לַקֹּדֶשׁ רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מְטַמֵּא אֶת הַקֹּדֶשׁ וּפוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כְּשֵׁם שֶׁהוּא פּוֹסֵל מַשְׁקֵה תְרוּמָה וְאוֹכְלֵי תְרוּמָה כָּךְ הוּא פּוֹסֵל מַשְׁקֵה קֹדֶשׁ וְאוֹכְלֵי קֹדֶשׁ אָמַר רָבָא לְאַבָּא שָׁאוּל מַעֲלָה עָשׂוּ בַּקֳּדָשִׁים שַׁוִּינְהוּ רַבָּנַן לִטְבוּל יוֹם כָּרִאשׁוֹן לְרַבִּי מֵאִיר כְּאוֹכֶל שֵׁנִי לְרַבָּנַן כֵּיוָן דִּטְבַל קְלַשׁ טוּמְאָה פָּסוּל מְשַׁוֵּי טָמֵא לָא מְשַׁוֵּי הוּזָּה דָּמָהּ חַיָּיבִין כּוּ׳ מְעִילָה הוּא דְּלֵיכָּא אֲבָל אִיסּוּרָא אִיכָּא וְאַמַּאי הָא מָמוֹנָא דְכֹהֲנִים הוּא אָמַר רַבִּי חֲנִינָא לַיּוֹצְאִין וְרַבִּי עֲקִיבָא הִיא דְּאָמַר זְרִיקָה מוֹעֶלֶת לַיּוֹצֵא דְּלָאו בַּת אֲכִילָה הִיא אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב מִיצּוּי חַטַּאת הָעוֹף אֵינוֹ מְעַכֵּב דְּתָנֵי רַב הוּזָּה דָּמָהּ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אָמַר רַב מִיצּוּי חַטַּאת הָעוֹף מְעַכֵּב וְתָנֵי רַב מִיצָּה דָּמָהּ תָּא שְׁמַע וְהַנִּשְׁאָר בַּדָּם יִמָּצֵה אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ חַטָּאת הִיא בִּשְׁלָמָא לְרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה הַיְינוּ דִּכְתִיב וְהַנִּשְׁאָר בַּדָּם יִמָּצֵה חַטָּאת הִיא אֶלָּא לְרַב הוּנָא מַאי וְהַנִּשְׁאָר כִּדְתַנְיָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שֶׁאִם נִשְׁאַר וּמַאי חַטָּאת הִיא אַרֵישָׁא אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי אֶלָּא מֵעַתָּה גַּבֵּי מִנְחָה דִּכְתִיב וְהַנּוֹתֶרֶת הָכִי נָמֵי שֶׁאִם נִיתּוֹתַר וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי
משנה: כֵּיצַד מַפְרִישִׁין אֶת הַבִּיכּוּרִין. יוֹרֵד אָדָם לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְרוֹאֶה תְאֵינָה שֶׁבִּיכֵּירָה אֶשְׁכּוֹל שֶׁבִּיכֵּר רִימּוֹן שֶׁבִּיכֵּר קוֹשְׁרָן בְגֶמִי וְאוֹמֵר הֲרֵי אֶלּוּ בִּיכּוּרִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה כֵן חוֹזֵר וְקוֹרֵא אוֹתָם בִּיכּוּרִין מֵאַחַר שֶׁיִּתָּֽלְשׁוּ מִן הַקַּרְקַע.הלכה: כֵּיצַד מַפְרִישִׁין אֶת הַבִּיכּוּרִין כול׳. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן לֹא קָרָא שֵׁם בְּתָלוּשׁ לֹא קִידְּשׁוּ אֵינָן מְדַמְּעִין אֵין חַייָב עֲלֵיהֶן חוֹמֶשׁ וְאֵין לוֹקִין עֲלֵיהֶן חוּץ לַחוֹמָה. מַה טַעֲמָא דְּרַבָּנִין. וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה. בִּשְׁעַת הֲבָאָה פֶּרִי אַף בִּשְׁעַת הַפְרָשָׁה. אֲפִילוּ בוֹסֵר אֲפִילוּ פַגִּים. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן מַה בִּשְׁעַת הֲבָאָה פֶּרִי אַף בִּשְׁעַת הַפְרָשָׁה פֶּרִי.תלמוד ירושלמי ביכורים פרק ג הלכה א
עֲ֠שֶׂ֠רֶת בְּנֵ֨י הָמָ֧ן בֶּֽן־הַמְּדָ֛תָא צֹרֵ֥ר הַיְּהוּדִ֖ים הָרָ֑גוּ וּבַ֨בִּזָּ֔ה לֹ֥א שָׁלְח֖וּ אֶת־יָדָֽם׃בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא בָּ֣א מִסְפַּ֧ר הַֽהֲרוּגִ֛ים בְּשׁוּשַׁ֥ן הַבִּירָ֖ה לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ לְאֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֗ה בְּשׁוּשַׁ֣ן הַבִּירָ֡ה הָרְגוּ֩ הַיְּהוּדִ֨ים וְאַבֵּ֜ד חֲמֵ֧שׁ מֵא֣וֹת אִ֗ישׁ וְאֵת֙ עֲשֶׂ֣רֶת בְּנֵֽי־הָמָ֔ן בִּשְׁאָ֛ר מְדִינ֥וֹת הַמֶּ֖לֶךְ מֶ֣ה עָשׂ֑וּ וּמַה־שְּׁאֵֽלָתֵךְ֙ וְיִנָּ֣תֵֽן לָ֔ךְ וּמַה־בַּקָּשָׁתֵ֥ךְ ע֖וֹד וְתֵעָֽשׂ׃מקרא אסתר פרק ט פסוק יג