מְחַשְּׁבִין עַל הָאָבוּד וְעַל הַשָּׂרוּף וְהָא אָבוּד וְשָׂרוּף לָא אִיתִינּוּן בָּעוֹלָם וַאֲפִילּוּ הָכִי קָתָנֵי מְחַשְּׁבִין וּמִי אָמַר רַב אַסִּי הָכִי הָא בְּעָא מִינֵּיהּ רַב אַסִּי מֵרַבִּי יוֹחָנָן חִישֵּׁב לַנִּשְׁפָּכִין לְמָחָר מַהוּ אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא כְּבָר שָׁנִיתָ לָנוּ אָלָל אַלְמָא הַאי אָלָל כֵּיוָן דְּלֵית בֵּיהּ מְשָׁשָׁא לֹא קִיבֵּל טוּמְאָה הָנֵי נִשְׁפָּכִין נָמֵי כֵּיוָן דִּלְאִיבּוּד אָזְלִי בְּהוּ מַחְשָׁבָה לָא מַהְנְיָא אֶלָּא דְּקָתָנֵי עַל הָאָבוּד וְעַל הַשָּׂרוּף קַשְׁיָא אָמַר רָבָא אֵימָא עַל הָעוֹמֵד לְאִיבּוּד וְעַל הָעוֹמֵד לִישָּׂרֵף אָמַר רַב פָּפָּא לָא אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא זְרִיקָה מוֹעֶלֶת לַיּוֹצֵא אֶלָּא שֶׁיָּצָא בָּשָׂר אֲבָל דָּם אֵין זְרִיקָה מוֹעֶלֶת לַיּוֹצֵא תַּנְיָא נָמֵי הָכִי שָׁחַט בִּשְׁתִיקָה וְיָצָא דָּם אַף עַל פִּי שֶׁחָזַר וּזְרָקוֹ לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים מוֹעֲלִין בּוֹ בְּקָדָשִׁים קַלִּים אֵין מוֹעֲלִין בּוֹ אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא הָא זֶה לְמָה דּוֹמֶה אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כִּי אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא בְּבַת אַחַת אֲבָל בְּזֶה אַחַר זֶה לֹא אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא תַּנְיָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן כְּשֶׁהָלַכְתִּי לִכְפַר פָּאנִי מְצָאַנִי זָקֵן אֶחָד וְאָמַר לִי אוֹמֵר הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא זְרִיקָה מוֹעֶלֶת לַיּוֹצֵא אָמַרְתִּי לוֹ הֵן וּכְשֶׁבָּאתִי וְהִרְצֵיתִי דְּבָרִים לִפְנֵי חֲבֵירַי שֶׁבַּגָּלִיל אָמְרוּ לִי הֲלֹא פָּסוּל הוּא הֵיאַךְ מְרַצֶּה עַל הַפָּסוּל וּכְשֶׁיָּצָאתִי וְהִרְצֵיתִי דְּבָרִים לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא אָמַר לִי בְּנִי אִי אַתָּה אוֹמֵר כֵּן וַהֲרֵי הַמַּפְרִישׁ חַטָּאתוֹ וְאָבְדָה וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ וְאַחַר כָּךְ נִמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה וַהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן עוֹמְדוֹת מוֹעֲלִין בִּשְׁתֵּיהֶן שְׁחָטָן וַהֲרֵי דָּמָן מוּנָּח בְּכוֹסוֹת מוֹעֲלִין בִּשְׁתֵּיהֶן
וכשם שהשביעית משמטת מלוה כך שביעית משמטת שבועה שנאמר (דברים טו) וזה דבר דבר שהשביעית משמטתו משמטת שבועתו ודבר שאין השביעית משמטתו אין משמטת שבועתו ר' שמעון אומר הוא משמיט ואין יורשין משמיטין שנאמר (שם) שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו.רבי יהודה אומר פרוזבול המקושר דיינין חותמין מבפנים והעדים מבחוץ אמרו לו אין מעשה ב"ד צריכין קיום.חמשה שלוו בשטר אחד כל מי שיש לו קרקע כותבין עליו פרוזבול וכל מי שאין לו קרקע אין כותבין עליו פרוזבול רשב"ג אומר אפי' אחד שיש לו קרקע כותבין עליו פרוזבול ללוה קרקע ולמלוה אין קרקע כותבין עליו פרוזבול לו אין קרקע ולערבין לו קרקע [ולחייבין לו קרקע] כותבין עליו פרוזבול עציץ נקוב כותבין עליו פרוזבול ושאינו נקוב אין כותבין עליו פרוזבול ר' שמעון אומר אף שאינו נקוב כותבין עליו פרוזבול ר' חוצפית אומר כותבין לאשה על נכסי בעלה.תוספתא שביעית פרק ח תוס יא
מַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יוֹנָה. שֶׁכְּבַר נִטְמוּ מֵהֶכְשֵׁר בְּצִירָה. מַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי. טְהוֹרִים הָיוּ דְּבַר תּוֹרָה. אַתְּ הוּא שֶׁגַָּזַרְתָּה עֲלֵיהֶן טוּמְאָה. חֵילֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי מֵהָדָא. דָּמַר רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי הִילָא. בְּדִין הָיָה שֶׁיְּהֵא אָדָם פּוֹטֵר אֶת טִבְלוֹ דְּבַר תּוֹרָה. דִּכְתִיב וּנְתַתֶּ֤ם מִמֶּ֨נּוּ֙ אֶת־תְּרוּמַ֣ת יְהֹוָ֔ה לְאַֽהֲרֹ֭ן הַכֹּהֵֽן׃ עֲשֵׂה שֶׁיִּנָּֽתְנוּ לְאַהֲרוֹן הַכֹּהֵן בִּכְהוּנָּתוֹ. וְכָאן הוֹאִיל וְאֵין אַתְּ יָכוֹל לִיתְּנוֹ לְאַהֲרוֹן הַכֹּהֵן בִּכְהוּנָּתוֹ רַשַּׁאי אַתָּה לְטַמּוֹתָן.תלמוד ירושלמי עבודה זרה פרק ד הלכה ט