אוֹ הֶיתֵּר זְרִיקָה שָׁנִינוּ אוֹ הֶיתֵּר אֲכִילָה שָׁנִינוּ חִזְקִיָּה אָמַר הֶיתֵּר שְׁחִיטָה שָׁנִינוּ רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר הֶיתֵּר אֲכִילָה שָׁנִינוּ אָמַר רַבִּי זֵירָא לָא דַּיְיקָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּחִזְקִיָּה וּדְלָא כְּרַבִּי יוֹחָנָן תְּנַן שֶׁלָּנָה וְשֶׁנִּטְמֵאת וְשֶׁיָּצָאת לָאו דְּלָן דָּם וְקָתָנֵי אֵין מוֹעֲלִין בּוֹ וּשְׁמַע מִינַּהּ הֶיתֵּר זְרִיקָה שָׁנִינוּ לָא דְּלָן בָּשָׂר אֲבָל דָּם אִיזְדְּרִיק מִשּׁוּם הָכִי קָתָנֵי אֵין מוֹעֲלִין בּוֹ תְּנַן וְאֵיזוֹ הִיא שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר לַכֹּהֲנִים שֶׁנִּשְׁחֲטָה חוּץ לִזְמַנָּהּ וְחוּץ לִמְקוֹמָהּ וְשֶׁקִּבְּלוּ פְּסוּלִין וְזָרְקוּ אֶת דָּמָהּ הֵיכִי דָּמֵי אִילֵּימָא דִּזְרָקוּהוּ פְּסוּלִין וְקִבְּלוּהוּ פְּסוּלִין לְמָה לִי עַד דְּאִיכָּא תַּרְתֵּי אֶלָּא לָאו דְּקִבְּלוּהוּ פְּסוּלִין וּזְרָקוּהוּ כְּשֵׁרִים וְקָתָנֵי מוֹעֲלִין בּוֹ שְׁמַע מִינַּהּ הֶיתֵּר זְרִיקָה שָׁנִינוּ מַתְקֵיף לַהּ רַב יוֹסֵף וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ אִיכָּא לְפַלּוֹגֵי הָכִי הָא דִּתְנַן הָתָם חַטָּאת פְּסוּלָה אֵין דָּמָהּ טָעוּן כִּיבּוּס בֵּין שֶׁהָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר וְנִפְסְלָה וּבֵין שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר וְנִפְסְלָה אִי זוֹ הִיא שֶׁהָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר וְנִפְסְלָה שֶׁלָּנָה וְשֶׁנִּטְמֵאת אוֹ שֶׁיָּצְאָה אֵיזוֹהִי שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר שֶׁנִּשְׁחֲטָה חוּץ לִמְקוֹמָהּ חוּץ לִזְמַנָּהּ וְשֶׁקִּבְּלוּ פְּסוּלִין וְזָרְקוּ אֶת דָּמָהּ הֵיכִי דָמֵי אִילֵּימָא דְּקִבְּלוּהוּ פְּסוּלִין וְזָרְקוּ פְּסוּלִין הוּא דְּאֵין דָּמָהּ טָעוּן כִּיבּוּס הָא קִבְּלוּהוּ וְזָרְקוּ כְּשֵׁרִים דָּמָהּ טָעוּן כִּיבּוּס קְרִי כָּאן אֲשֶׁר יִזֶּה מִדָּמָהּ וְלֹא שֶׁכְּבָר הוּזָּה אֶלָּא לָאו דַּוְקָא
וּבְנֵיהֶ֣ם הִרְבִּ֔יתָ כְּכֹכְבֵ֖י הַשָּׁמָ֑יִם וַתְּבִיאֵם֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־אָמַ֥רְתָּ לַאֲבֹתֵיהֶ֖ם לָב֥וֹא לָרָֽשֶׁת׃וַיָּבֹ֤אוּ הַבָּנִים֙ וַיִּֽירְשׁ֣וּ אֶת־הָאָ֔רֶץ וַתַּכְנַ֨ע לִפְנֵיהֶ֜ם אֶת־יֹשְׁבֵ֤י הָאָ֙רֶץ֙ הַכְּנַ֣עֲנִ֔ים וַֽתִּתְּנֵ֖ם בְּיָדָ֑ם וְאֶת־מַלְכֵיהֶם֙ וְאֶת־עַֽמְמֵ֣י הָאָ֔רֶץ לַעֲשׂ֥וֹת בָּהֶ֖ם כִּרְצוֹנָֽם׃וַֽיִּלְכְּד֞וּ עָרִ֣ים בְּצוּרֹת֮ וַאֲדָמָ֣ה שְׁמֵנָה֒ וַיִּֽירְשׁ֡וּ בָּתִּ֣ים מְלֵֽאִים־כׇּל־ט֠וּב בֹּר֨וֹת חֲצוּבִ֜ים כְּרָמִ֧ים וְזֵיתִ֛ים וְעֵ֥ץ מַאֲכָ֖ל לָרֹ֑ב וַיֹּאכְל֤וּ וַֽיִּשְׂבְּעוּ֙ וַיַּשְׁמִ֔ינוּ וַיִּֽתְעַדְּנ֖וּ בְּטוּבְךָ֥ הַגָּדֽוֹל׃מקרא נחמיה פרק ט פסוק כו
גמ׳ אמר רבא בר רב עזא בען במערבא המטיל מום בתמורת בכור ומעשר מהו מי אמרינן כיון דלא קריבן לא מיחייב או דילמא כיון דקדשו מיחייב א"ל אביי ותיבעי לך המטיל מום בתשיעי של מעשר אלא מאי שנא תשיעי דלא קמיבעיא לך דרחמנא מעטיה (ויקרא כז, לב) עשירי להוציא התשיעיתלמוד בבלי תמורה דף כא עמוד א