כְּצִיפּוֹרֵי בְּפִי הַוֶּושֶׁט. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כְּפִטּוּרֵי בְּפִי וֶושֶׁט. וְאָמַר רַבִּי לֵוִי בַּר חַיְתָא: הַנִּפְטָר מִן הַמֵּת, לֹא יֹאמַר לוֹ ״לֵךְ לְשָׁלוֹם״, אֶלָּא ״לֵךְ בְּשָׁלוֹם״. הַנִּפְטָר מִן הַחַי, לֹא יֹאמַר לוֹ ״לֵךְ בְּשָׁלוֹם״, אֶלָּא ״לֵךְ לְשָׁלוֹם״. הַנִּפְטָר מִן הַמֵּת, לֹא יֹאמַר לוֹ ״לֵךְ לְשָׁלוֹם״, אֶלָּא ״לֵךְ בְּשָׁלוֹם״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַתָּה תָּבֹא אֶל אֲבוֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם״. הַנִּפְטָר מִן הַחַי, לֹא יֹאמַר לוֹ ״לֵךְ בְּשָׁלוֹם״, אֶלָּא ״לֵךְ לְשָׁלוֹם״, שֶׁהֲרֵי דָּוִד שֶׁאָמַר לְאַבְשָׁלוֹם ״לֵךְ בְּשָׁלוֹם״, הָלַךְ וְנִתְלָה, יִתְרוֹ שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה ״לֵךְ לְשָׁלוֹם״, הָלַךְ וְהִצְלִיחַ. וְאָמַר רַבִּי לֵוִי: כׇּל הַיּוֹצֵא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וּמִבֵּית הַמִּדְרָשׁ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, זוֹכֶה וּמְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל יֵרָאֶה אֶל אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן״. אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב: תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֵין לָהֶם מְנוּחָה אֲפִילּוּ לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל יֵרָאֶה אֶל אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן״.
הֲדַרַן עֲלָךְ וְאֵלּוּ מְגַלְּחִין וּסְלִיקָא לַהּ מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן
אלא גמר מתרומהותרומה גופה מנלן דאיתקש לבכורים דאמר מר (דברים יב, יז) ותרומת ידך אלו בכוריםמה לתרומה שכן חייבין עליה מיתה וחומשתלמוד בבלי חולין דף קכ עמוד ב
רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי וְלָמָּה לֹא תַנִּינָן חַלַּת דְּמַיי כְּמַה דְתַנִּינָן חַלָּה. לֹא נִיתְנֵי חַלַּת דְּמַאי. וְהָתַנִּינָן תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁלְדְּמַאי. רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל דְּמַאי צָרִיךְ חַלָּה. אָמַר לוֹ רִבִּי חִייָה בַּר לוּלִיאָנִי נוֹטֵל הוּא דָמָיו מִן הַשֵּׁבֶט. אָמַר לוֹ כֵּן אָמַר שְׁמוּאֵל שֶׁהוּא נוֹטֵל דָּמָיו מִן הַשֵּׁבֶט. רִבִּי מָנָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי אֵינוֹ נוֹטֵל דָּמָיו מִן הַשֵּׁבֶט לְמָחָר הוּא מֵבִיא װַדַּאי וְאוֹמֵר דְּמַיי הוּא כְּדֵי לִיטּוֹל מִמֶּנּוּ דָמִים.רִבִּי יוֹחָנָן שָׁאַל לְגַמְלִיאֵל זוּגָא נְהִגִין אַתּוּן מַפְקִין חַלָּה מִן דְּמַייא אָמַר לֵיהּ לֹא כֵן אָמַר שְׁמוּאֵל אַחֲוָה דְרַב בְּרֶכְיָה בְּשָׁעָה שֶׁגָּֽזְרוּ עַל דְּמַאי רוֹב הָעָם מַפְרִישִׁין אוֹתוֹ לְתוֹךְ בָּתֵּיהֶן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן תְּנַיי בֵּית דִּין שֶׁתְּהֵא חַלָּתוֹ בִּצְפוֹן צְפוֹנוֹ.וְעוֹלִין בְּאֶחָד וּמֵאָה. מָה אַתְּ עֵבִיד לָהּ כִּתְחִילַּת הַפְרָשָׁה אוֹ כְסוֹף הַפְרָשָׁה. אִין תֵּימַר כִּתְחִילַּת הַפְרָשָׁה אֵין הַקָּטָן מַעֲלֶה וְאֵין אַחֵר מַעֲלֶה וְאֵינוֹ דוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. וְאִין תְּעַבְּדִינֵיהּ כְּסוֹף הַקָּטָן מַעֲלֶה וְאַחֵר מַעֲלֶה וְדוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. תַּמָּן תַּנִּינָן רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף מַעֲלִין אֶת הַמְּדוּמָּע בְּאֶחָד וּמֵאָה. וְתַנִּי עֲלָהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר אִם רָצָה נוֹתֵן עֵינָיו בְּמִקְצָתוֹ וְאוֹכֵל אֶת הַשְּׁאָר. אָמַר רִבִּי יוֹנָה רִבִּי יוּדָה עָבַד כְּסוֹף הַפְרָשָׁה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר עָבַד לָהּ כִּתְחִילַּת הַפְרָשָׁה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי אַף רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר עָבַד לָהּ כְּסוֹף הַפְרָשָׁה. וְלֹא מוֹדֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן בְּוַדַּאי. מַאי כְדוֹן וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בְּשַׁבָּת כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּחוֹל.תלמוד ירושלמי עורלה פרק ב הלכה א