חגיגה דף יט-א דפי תלמוד בבלי

כָּאן לְמַעֲשֵׂר. וּמְנָא תֵּימְרָא דְּחוּלִּין לָא בָּעוּ כַּוּוֹנָה — דִּתְנַן: גַּל שֶׁנִּתְלַשׁ וּבוֹ אַרְבָּעִים סְאָה, וְנָפַל עַל הָאָדָם וְעַל הַכֵּלִים — טְהוֹרִין. קָתָנֵי אָדָם דּוּמְיָא דְּכֵלִים, מָה כֵּלִים דְּלָא מְכַוְּונִי — אַף אָדָם דְּלָא מְכַוֵּין. וּמִמַּאי? דִּלְמָא בְּיוֹשֵׁב וּמְצַפֶּה אֵימָתַי יִתָּלֵשׁ הַגַּל עָסְקִינַן, וְכֵלִים דּוּמְיָא דְּאָדָם, מָה אָדָם דְּבַר כַּוּוֹנָה — אַף כֵּלִים דִּמְכַוֵּין לְהוּ. וְכִי תֵּימָא בְּיוֹשֵׁב וּמְצַפֶּה, מַאי לְמֵימְרָא? סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: לִיגְזוֹר דִּלְמָא אָתֵי לְמִיטְבַּל בְּחַרְדָּלִית שֶׁל גְּשָׁמִים, אִי נָמֵי נִגְזוֹר רָאשִׁין אַטּוּ כִּיפִּין, קָא מַשְׁמַע לַן דְּלָא גָּזְרִינַן. וּמְנָא תֵּימְרָא דְּלָא מַטְבִּילִין בְּכִיפִּין, דְּתַנְיָא: מַטְבִּילִין בְּרָאשִׁין, וְאֵין מַטְבִּילִין בְּכִיפִּין, לְפִי שֶׁאֵין מַטְבִּילִין בָּאֲוִיר. אֶלָּא מֵהָא דִּתְנַן: פֵּירוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹךְ אַמַּת הַמַּיִם, וּפָשַׁט מִי שֶׁיָּדָיו טְמֵאוֹת וּנְטָלָן — יָדָיו טְהוֹרוֹת, וּפֵירוֹת אֵינָן בְּ״כִי יוּתַּן״. וְאִם בִּשְׁבִיל שֶׁיּוּדְחוּ יָדָיו — יָדָיו טְהוֹרוֹת, וְהַפֵּירוֹת הֲרֵי הֵן בְּ״כִי יוּתַּן״. אֵיתִיבֵיהּ רַבָּה לְרַב נַחְמָן: הַטּוֹבֵל לְחוּלִּין וְהוּחְזַק לְחוּלִּין — אָסוּר לְמַעֲשֵׂר. הוּחְזַק — אִין, לֹא הוּחְזַק — לָא! הָכִי קָאָמַר: אַף עַל פִּי שֶׁהוּחְזַק לְחוּלִּין — אָסוּר לְמַעֲשֵׂר. אֵיתִיבֵיהּ: טָבַל וְלֹא הוּחְזַק — כְּאִילּוּ לֹא טָבַל, מַאי לָאו — כְּאִילּוּ לֹא טָבַל כְּלָל? לֹא, כְּאִילּוּ לֹא טָבַל לְמַעֲשֵׂר, אֲבָל טָבַל לְחוּלִּין. הוּא סָבַר דַּחוֹיֵי קָא מְדַחֵי לֵיהּ. נְפַק דָּק וְאַשְׁכַּח דְּתַנְיָא: טָבַל וְלֹא הוּחְזַק — אָסוּר לַמַּעֲשֵׂר וּמוּתָּר לַחוּלִּין. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: טָבַל וְעָלָה — מַחְזִיק עַצְמוֹ לְכֹל מַה שֶּׁיִּרְצֶה. מֵיתִיבִי: עוֹדֵהוּ רַגְלוֹ אַחַת בַּמַּיִם, הוּחְזַק לְדָבָר קַל — מַחְזִיק עַצְמוֹ לְדָבָר חָמוּר, עָלָה — שׁוּב אֵינוֹ מַחְזִיק. מַאי לָאו — אֵינוֹ מַחְזִיק כְּלָל! לֹא: עוֹדֵהוּ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּחְזַק — מַחְזִיק, עָלָה, אִם לֹא הוּחְזַק — מַחְזִיק, וְאִם הוּחְזַק — אֵינוֹ מַחְזִיק. מַאן תַּנָּא עוֹדֵהוּ רַגְלוֹ אַחַת בַּמַּיִם? אָמַר רַבִּי פְּדָת: רַבִּי יְהוּדָה הִיא. דִּתְנַן: מִקְוֶה שֶׁנִּמְדַּד וְיֵשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה מְכֻוּוֹנוֹת, וְיָרְדוּ שְׁנַיִם וְטָבְלוּ זֶה אַחַר זֶה — הָרִאשׁוֹן טָהוֹר, וְהַשֵּׁנִי טָמֵא. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אִם הָיוּ רַגְלָיו שֶׁל רִאשׁוֹן נוֹגְעוֹת בַּמַּיִם — אַף הַשֵּׁנִי טָהוֹר. אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: מַחְלוֹקֶת בְּמַעֲלוֹת דְּרַבָּנַן, אֲבָל מִטּוּמְאָה לְטׇהֳרָה — דִּבְרֵי הַכֹּל אַף הַשֵּׁנִי טָמֵא. וְהַיְינוּ דְּרַבִּי פְּדָת. אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: מַחְלוֹקֶת מִטּוּמְאָה לְטׇהֳרָה, אֲבָל בְּמַעֲלוֹת דְּרַבָּנַן — דִּבְרֵי הַכֹּל אַף הַשֵּׁנִי טָהוֹר. וּפְלִיגָא דְּרַבִּי פְּדָת. אָמַר עוּלָּא, בָּעֵי מִינֵּיהּ מֵרַבִּי יוֹחָנָן: לְרַבִּי יְהוּדָה, מַהוּ לְהַטְבִּיל מְחָטִין וְצִינּוֹרִיּוֹת בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן? גּוּד אַחֵית אִית לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה, גּוּד אַסֵּיק לֵית לֵיהּ, אוֹ דִלְמָא: גּוּד אַסֵּיק נָמֵי אִית לֵיהּ? אֲמַר לֵיהּ, תְּנֵיתוּהָ: שָׁלֹשׁ גְּמָמִיּוֹת בַּנַּחַל, הָעֶלְיוֹנָה, הַתַּחְתּוֹנָה וְהָאֶמְצָעִית; הָעֶלְיוֹנָה וְהַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל עֶשְׂרִים עֶשְׂרִים סְאָה, וְהָאֶמְצָעִית שֶׁל אַרְבָּעִים סְאָה, וְחַרְדָּלִית שֶׁל גְּשָׁמִים עוֹבֶרֶת בֵּינֵיהֶן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מֵאִיר הָיָה אוֹמֵר: מַטְבִּיל בָּעֶלְיוֹנָה. וְהָתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: