וּמְקַרְקֵישׁ לֵיהּ זוּזֵי וְכָתֵב לֵיהּ גִּיטָּא דְחֵירוּתָא עַל שְׁמֵיהּ תָּנוּ רַבָּנַן הָאוֹמֵר עָשִׂיתִי פְּלוֹנִי עַבְדִּי בֶּן חוֹרִין עָשׂוּי בֶּן חוֹרִין הֲרֵי הוּא בֶּן חוֹרִין הֲרֵי הוּא בֶּן חוֹרִין אֶעֱשֶׂנּוּ בֶּן חוֹרִין רַבִּי אוֹמֵר קָנָה וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא קָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וְכוּלָּן בִּשְׁטָר תָּנוּ רַבָּנַן הָאוֹמֵר נָתַתִּי שָׂדֶה פְּלוֹנִית לִפְלוֹנִי נְתוּנָה לִפְלוֹנִי הֲרֵי הִיא שֶׁלּוֹ הֲרֵי הִיא שֶׁלּוֹ אֶתְּנֶנָּה לִפְלוֹנִי רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר קָנָה וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא קָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וְכוּלָּן בִּשְׁטָר תָּנוּ רַבָּנַן הָאוֹמֵר עָשִׂיתִי פְּלוֹנִי עַבְדִּי בֶּן חוֹרִין וְהוּא אוֹמֵר לֹא עֲשָׂאַנִי חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא זִיכָּה לוֹ עַל יְדֵי אַחֵר כָּתַבְתִּי וְנָתַתִּי לוֹ וְהוּא אוֹמֵר לֹא כָּתַב לִי וְלֹא נָתַן לִי הוֹדָאַת בַּעַל דִּין כְּמֵאָה עֵדִים דָּמֵי הָאוֹמֵר נָתַתִּי שָׂדֶה פְּלוֹנִית לִפְלוֹנִי וְהוּא אוֹמֵר לֹא נָתַן לִי חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא זִיכָּה לוֹ עַל יְדֵי אַחֵר כָּתַבְתִּי וְנָתַתִּי לוֹ וְהוּא אוֹמֵר לֹא כָּתַב וְלֹא נָתַן לִי הוֹדָאַת בַּעַל דִּין כְּמֵאָה עֵדִים דָּמֵי מִי אוֹכֵל פֵּירוֹת רַב חִסְדָּא אָמַר נוֹתֵן אוֹכֵל פֵּירוֹת וְרַבָּה אָמַר מְשַׁלְּשִׁין אֶת הַפֵּירוֹת וְלָא פְּלִיגִי הָא בְּאַבָּא הָא בִּבְרָא מַתְנִי׳ עֶבֶד שֶׁעֲשָׂאוֹ רַבּוֹ אַפּוֹתֵיקֵי לַאֲחֵרִים וְשִׁיחְרְרוֹ שׁוּרַת הַדִּין אֵין הָעֶבֶד חַיָּיב כְּלוּם אֶלָּא מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם כּוֹפִין אֶת רַבּוֹ וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ בֶּן חוֹרִין וְכוֹתֵב שְׁטָר עַל דָּמָיו רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אֵינוֹ כּוֹתֵב אֶלָּא מְשַׁחְרֵר גְּמָ׳ עֶבֶד שֶׁעֲשָׂאוֹ רַבּוֹ אַפּוֹתֵיקֵי וְשִׁיחְרְרוֹ מִי שִׁחְרְרוֹ אָמַר רַב רַבּוֹ רִאשׁוֹן שׁוּרַת הַדִּין אֵין הָעֶבֶד חַיָּיב כְּלוּם לְרַבּוֹ שֵׁנִי כִּדְרָבָא דְּאָמַר רָבָא הֶקְדֵּשׁ חָמֵץ וְשִׁחְרוּר מַפְקִיעִין מִידֵי שִׁיעְבּוּד אֶלָּא מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם שֶׁמָּא יִמְצָאֶנּוּ בַּשּׁוּק
אמר אביי לא פחות עלמא מתלתין ושיתא צדיקי דמקבלי אפי שכינה בכל דרא שנאמר אשרי כל חוכי לו לו בגימטריא תלתין ושיתא הוו איני והאמר רבא דרא דקמי קודשא בריך הוא תמני סרי אלפי [פרסא] הואי שנאמר (יחזקאל מח, לה) סביב שמנה עשר אלף לא קשיא הא דמסתכלי באיספקלריא המאירה הא דמסתכלי באיספקלריא שאינה מאירהומי נפישי כולי האי והאמר חזקיה א"ר ירמיה משום רשב"י ראיתי בני עלייה והן מועטין אם אלף הם אני ובני מהם אם מאה הם אני ובני מהם אם שנים הם אני ובני הםלא קשיא הא דעיילי בבר הא דעיילי בלא ברתלמוד בבלי סנהדרין דף צז עמוד ב
המפלת חתיכה סומכוס אומר משום ר"מ וכן היה ר"ש בן אלעזר אומר כדבריו קורעין אותה אם יש בהן דם ה"ז נדה ואם לאו אינה נדה. המפלת מין קליפה מין שעורה מין עפר מין יבחושין רשב"ג אומר ממעכתו ברוק על הצפורן אם נמוח הרי זו נדה ואם לאו אינה נדה. א"ר אלעזר בר' צדוק ב' דברים הוליך אבא מטבעין ליבנה מעשה באשה אחת שהיתה מפלת כמין קליפות אדומות ובאו ושאלו את ר' צדוק והלך ר' צדוק ושאל לחכמים ושלחו חכמים וקראו לרופאים ואמרו יש לה מבפנים לפיכך מפלת כמין קליפות אדומות. שוב מעשה באשה אחת שהיתה מפלת כמין שערות אדומות ובאו ושאלו את ר' צדוק והלך ר' צדוק ושאל לחכמים ושלחו חכמים לרופאים ואמרו שומא יש במעיה לפיכך היא מפלת כמין שערות אדומות.המפלת כמין בהמה חיה ועוף טמאה דברי ר"מ וחכ"א עד שיהא בו מצורת אדם. א"ר חנינא בן גמליאל נראין דברי ר"מ בבהמה מפני שגלגלי עינו של בהמה דומין לגלגלי עיניו של אדם וחכמים אומרים כעוף שאין בו מצורת אדם. מעשה באשה אחת בצידן שהפילה דמות עורב ג' פעמים ובא מעשה לפני חכמים ואמרו כל שאין בו מצורת אדם אינו ולד.צורת פנים שאמרו אחד מכל צורת פנים חוץ מאתים וסנדל שאמרו דומה לסנדל דג שבים ר"ש בן גמליאל אומר דומה ללשון של שור רבותינו אמרו עד שיהא בו מצורת אדם. ולא אמרו סנדל והלא אין סנדל שאין עמו ולד אלא שמא תפיל עמו זכר ותהא מקולקלת לנקבה או שמא תפיל <עמו> שנים אחד לפני שקיעת החמה נמצאת מונה תחלת נדה לראשון ותחלת לנדה אחרון. שליא שאמרו תחלתה כחוט הערב וראשה כתורמוס וחלולה כחצוצרת ואין שליא פחותה מטפח. רשב"ג אומר דומה לקורקבן של תרנגול. ולמה אמרו שליא והלא אין שליא שאין עמה ולד.תוספתא נידה פרק ד תוס ד