שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת מַשְׁמַע מַשְׁמַע דְּבָטֵל וּמַשְׁמַע דְּלִיבְּטִיל גַּבֵּי גֵּט לִישָּׁנָא דְּמַהֲנֵי בֵּיהּ קָאָמַר גַּבֵּי מַתָּנָה לִישָּׁנָא דְּמַהֲנֵי בַּהּ קָאָמַר אָמַר אַבָּיֵי נְקִיטִינַן שְׁלִיחַ מַתָּנָה הֲרֵי הוּא כִּשְׁלִיחַ הַגֵּט נָפְקָא מִינַּהּ לְהוֹלֵךְ לָאו כִּזְכִי דָּמֵי רָבִינָא אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק דִּתְלֵי וְקָאֵי בְּעִיבְרָא דְּדַשָּׁא וְקָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ בָּטֵל מַהוּ תֵּיקוּ אָמַר רַב שֵׁשֶׁת וְאָמְרִי לַהּ בְּמַתְנִיתָא תָּנָא גֵּט זֶה לֹא יוֹעִיל לֹא יַתִּיר לֹא יַעֲזִיב לֹא יְשַׁלַּח לֹא יְגָרֵשׁ יְהֵא חֶרֶס יְהֵא כְּחֶרֶס דְּבָרָיו קַיָּימִין אֵינוֹ מוֹעִיל אֵינוֹ מַתִּיר אֵינוֹ מַעֲזִיב אֵינוֹ מְשַׁלֵּחַ אֵינוֹ מְגָרֵשׁ חֶרֶס הוּא כְּחֶרֶס הוּא לֹא אָמַר כְּלוּם אִיבַּעְיָא לְהוּ הֲרֵי הוּא חֶרֶס מַהוּ אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא וְאָמְרִי לַהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי מַאי שְׁנָא מֵהֲרֵי הוּא הֶקְדֵּשׁ הֲרֵי הוּא הֶפְקֵר חוֹזֵר וּמְגָרֵשׁ בּוֹ אוֹ אֵינוֹ חוֹזֵר וּמְגָרֵשׁ בּוֹ רַב נַחְמָן אָמַר חוֹזֵר וּמְגָרֵשׁ בּוֹ וְרַב שֵׁשֶׁת אָמַר אֵינוֹ חוֹזֵר וּמְגָרֵשׁ בּוֹ וְהִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב נַחְמָן אִינִי וְהָא קַיְימָא לַן הִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר חוֹזֶרֶת הָכִי הַשְׁתָּא הָתָם דִּיבּוּר וְדִיבּוּר הוּא אָתֵי דִּיבּוּר וּמְבַטֵּל דִּיבּוּר וְהָכָא נְהִי דְּבַטְּלֵיהּ לִשְׁלִיחוּתָא דְּשָׁלִיחַ גִּיטָּא גּוּפֵיהּ מִי קָא בָטֵיל בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה עוֹשֶׂה אִיתְּמַר בִּפְנֵי כַּמָּה הוּא מְבַטְּלוֹ רַב נַחְמָן אָמַר בִּפְנֵי שְׁנַיִם רַב שֵׁשֶׁת אָמַר בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה רַב שֵׁשֶׁת אָמַר בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה בֵּית דִּין קָתָנֵי וְרַב נַחְמָן אָמַר בִּפְנֵי שְׁנַיִם לְבֵי תְרֵי נָמֵי בֵּית דִּין קָרֵי לְהוּ אָמַר רַב נַחְמָן מְנָא אָמֵינָא לַהּ דִּתְנַן מוֹסְרַנִי לִפְנֵיכֶם
נגנבה תרנגולתו ובא ומצאה שחוטה נגנבה בהמתו ובא ומצאה שחוטה ר' חנניה בנו של ר' יוסי הגלילי פוסל ור' יהודה מכשיר אמר רבי נראין דברי חנניה בנו של ר' יוסי הגלילי בשמצאה בתוך הבית ודברי ר' יהודה בשמצאה באשפה. המוצא תרנגולת שחוטה בשוק וכן מי שנתן תרנגולת לאחד מן השוק לשחוט ואינו יודע מה טיבו הולכין אחר הרוב. נפלה סכין ושחטה או שדרס עליה ושחטה או שטבחה מאליה נבלה ומטמאה במשא היה שוחט והרתית או שעף או שדחה חברו או שדחתו הרוח או שנפלה סכין מידו והגביהה או שנפלה קרן טליתו והגביהה ושהה כדי שחיטה אחרת פסולה ר' שמעון אומר כדי ביקור בהמה אחרת. שחט את הוושט ושהה כדי שחיטה ואחר כך פסק את הוושט או שהחליד את הסכין תחת הוושט ופסקו או שהחליד את הסכין תחת הגרגרת ופסקה או שהחליד את הסכין תחת שתיהן ופסקו ר' ישבב אומר נבלה ומטמאה במשא ר' עקיבה אומר טרפה ושחיטתה מטהרתה אמר לו ר' ישבב אי אתה זכור שהיה רבי יהושע שונה כל שנתנבלה בשחיטתה נבלה ומטמאה במשא קודם לשחיטתה טרפה ושחיטתה מטהרתה חזר ר"ע להיות שונה כדברי ר' ישבב. שחט מיעוטו של וושט ושהה כדי שחיטה ואח"כ שחט את שניהם או שניקב הוושט ואח"כ שחט את שניהם טרפה ושחיטתה מטהרתה.ר"ש אומר משום ר"א השוחט בלילה ובשחר עמד ומצא כתלים מלאים דם כשרה בידוע שזינקה ר' יוסי אומר רבי מאיר היה אומר אם הגיעה בשעת שחיטה כשרה. ר"א ברבי יוסי אומר משמו הרופפת בעיניה והמוציאה רעי בשעת שחיטה כשרה. פשטה ידיה ולא החזירה פסולה שאינה אלא כהוצאת נפש וברגל פשטה ולא החזירה החזירה ולא פשטה כשרה בד"א בדקה אבל בגסה בין ביד ובין ברגל פשטה ולא החזירה החזירה ולא פשטה כשרה בד"א בבהמה אבל בעוף אפילו לא כישכשה אלא בראש גפה ובראש זנבה כשרה.השוחט את הבהמה לזרוק את דמה לעבודת כוכבים ולהקטיר חלבה לעבודת כוכבים הרי זה בשר זבחי מתים אם מששחטה וזרק את דמה לעבודת כוכבים והקטיר חלבה לעבודת כוכבים זה היה מעשה בקיסרי ובאו ושאלו את חכמים ולא אמרו לא איסור ולא היתר. השוחט בעזרה בהמה חיה ועופות טמאין אסורין בהנאה ואצ"ל באכילה בהמה חיה ועופות טהורין מותרין בהנאה. השוחט את הטרפה וכן השוחט ונמצאת טרפה ר"מ אוסר בהנאה ור"ש מתיר בהנאה השוחט לרפואה לאכילת עובד כוכבים ולאכילת כלבים אסור בהנאה השוחט ונתנבלה בידו והנוחר והמעקר שחיטת עובד כוכבים מותר בהנאה השוחט בעזרת נשים בהמה חיה ועופות טהורין מותרין באכילה ואצ"ל בהנאה.תוספתא חולין פרק ב תוס ה
עַתָּ֣ה יָדַ֔עְתִּי כִּֽי־גָד֥וֹל יְהֹוָ֖ה מִכׇּל־הָאֱלֹהִ֑ים כִּ֣י בַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר זָד֖וּ עֲלֵיהֶֽם׃וַיִּקַּ֞ח יִתְר֨וֹ חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֛ה עֹלָ֥ה וּזְבָחִ֖ים לֵֽאלֹהִ֑ים וַיָּבֹ֨א אַהֲרֹ֜ן וְכֹ֣ל ׀ זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לֶאֱכׇל־לֶ֛חֶם עִם־חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֖ה לִפְנֵ֥י הָאֱלֹהִֽים׃וַיְהִי֙ מִֽמׇּחֳרָ֔ת וַיֵּ֥שֶׁב מֹשֶׁ֖ה לִשְׁפֹּ֣ט אֶת־הָעָ֑ם וַיַּעֲמֹ֤ד הָעָם֙ עַל־מֹשֶׁ֔ה מִן־הַבֹּ֖קֶר עַד־הָעָֽרֶב׃מקרא שמות פרק יח פסוק יד