וְאֵימָא פְּרִיטֵי פְּרִיטֵי דְּדַהֲבָא לָא עָבְדִי אִינָשֵׁי זָהָב בְּדִינָרִין אֵין פָּחוֹת מִבִּשְׁנֵי דִינָרִין כֶּסֶף זָהָב וְאֵימָא דַּהֲבָא פְּרִיכָא בִּתְרֵי דִינָרֵי דַּהֲבָא קָאָמַר אָמַר אַבָּיֵי יַד בַּעַל הַשְּׁטָר עַל הַתַּחְתּוֹנָה רֵישָׁא דְּקָתָנֵי כֶּסֶף בְּדִינָרִין אֵין פָּחוֹת מִשְּׁנֵי דִּינָרִין זָהָב כֶּסֶף אַמַּאי אֵימָא כַּסְפָּא נְסָכָא בִּתְרֵי דִּינָרֵי כַּסְפָּא קָאָמַר אָמַר רַב אָשֵׁי רֵישָׁא דִּכְתַב דִּינָרֵי סֵיפָא דִּכְתַב דִּינָרִין וּמְנָא תֵּימְרָא דְּשָׁאנֵי בֵּין דִּינָרֵי לְדִינָרִין דְּתַנְיָא הָאִשָּׁה שֶׁהָיוּ עָלֶיהָ סְפֵק חָמֵשׁ לֵידוֹת סְפֵק חָמֵשׁ זִיבוֹת מְבִיאָה קׇרְבָּן אֶחָד וְאוֹכֶלֶת בִּזְבָחִים וְאֵין הַשְּׁאָר עָלֶיהָ חוֹבָה הָיוּ עָלֶיהָ חָמֵשׁ לֵידוֹת וַדָּאוֹת חָמֵשׁ זִיבוֹת וַדָּאוֹת מְבִיאָה קׇרְבָּן אֶחָד וְאוֹכֶלֶת בִּזְבָחִים וְהַשְּׁאָר עָלֶיהָ חוֹבָה מַעֲשֶׂה וְעָמְדוּ קִינִּים בִּירוּשָׁלַיִם בְּדִינְרֵי זָהָב אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הַמָּעוֹן הַזֶּה אִם אָלִין הַלַּיְלָה עַד שֶׁיְּהוּ בְּדִינָרִין נִכְנַס לְבֵית דִּין וְלִימֵּד הָאִשָּׁה שֶׁהָיוּ עָלֶיהָ חָמֵשׁ לֵידוֹת וַדָּאוֹת חָמֵשׁ זִיבוֹת וַדָּאוֹת מְבִיאָה קׇרְבָּן אֶחָד וְאוֹכֶלֶת בִּזְבָחִים וְאֵין הַשְּׁאָר עָלֶיהָ חוֹבָה
שלשה מסמרים שלש יתידות שלשה פטפטין שנתן בארץ וחיברן בטיט להיות שופת עליהן את הקדרה טמאה ורבי יהודה מטהר עד שיחברם זה לזה בטיט ומודה רבי יהודה שאם נתנן על גבי האבן וחיברן לה שהיא טמאה מפני שהאבן מחברתן.שלש אבנים שחברן זו לזו ולא חברן בקרקע חברן בקרקע ולא חברן זו לזו טמאות ורבי יהודה מטהר עד שיחברם זו בזו בקרקע וכמה היא חיבורן בטיט כל שהוא.שתי אבנים גדולות שתי חליות של עמוד שהתקינן להיות שופת עליהן יורה גדולה או מיחם גדול אינו טמא אלא צורך וכמה הוא צורך מקום שפיתה טפח שתי חביות ב' הלפסין ושתי קדרות כירה ונטמא ביניהן מטמא במגע ובאויר ותוכן טהור והעובי שביניהן חולקין המשמש את הטמא טמא והמשמש את הטהור טהור רבי יהודה אומר עליו ועל היין אם ניטל הכותל והיין עומד בפני עצמו טהור ואם לאו טמא.תוספתא כלים קמא פרק ה תוס ד
ר' ישמעאל אומר ונעלם ונעלם שתי פעמים לחייב על העלם טומאה ועל העלם מקדש:גמ׳ אמר רב פפא לאביי שתים שהן ארבע שתים שהן שש הויין ידיעות הטומאה תחלה וסוף ידיעות הקודש תחלה וסוף ידיעות מקדש תחלה וסוףולטעמיך תמני הויין דהא איכא טומאה דקודש וטומאה דמקדש תחלה וסוףתלמוד בבלי שבועות דף יד עמוד ב